באה משם

הִיא בָּאָה מִשָּׁם,

כָּךְ כוּלָּם יוֹדְעִים.

סִימָנִים כְּחוּלִים עַל הַיָּד,

שֶׁנּוֹתְרוּ מִיָּמִים אֲפֹרִים.

בְּוַדַּאי שְׂעָרָהּ הָיָה שָׁחֹר גּוֹלֵשׁ,

וְעֵינֶיהָ כְּלַהֲבוֹת הָאֵשׁ.

תָּמִיד מְחַיֶּכֶת

וְקוֹרֶצֶת עֵינַיִם,

אַךְ אֵינָהּ מִתְפָּקָעָת מִצְּחוֹק

וּמַרְבָּה לִנְשֹׁךְ שְׂפָתָיִם.

מְנַסָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִיָּדֶיהָ הַקְּפוּצוֹת

הַסוֹגְרוֹת סָפְרָת זִכְרוֹנוֹת.

עֵינַיִם דּוֹמְעוֹת אוֹמְרוֹת הֵן בְּשֶׁקֶט,

גַּם הַלֵּב מִצְטָרֵף וּפוֹעֵם בְּרֶטֶט.

אֶת גּוֹזָלֶיהָ הִנִּיחָהּ שָׁם,

עֲדַיִן אוֹחֶזֶת אֶת כַּף יָדָם.

גַּם אֶת הַבֻּבּוֹת הֵבִיאָה מִשָׁם,

כֵּדי שֶׁבַּלַּיְלָה הַקַּר תְחַבְּקָם.

חוֹבֶשֶׁת כּוֹבַע קַשׁ

מְעִיל גָּדוֹל וּפֶרַח בַּדָּש.

תָּמִיד חָשְׁבוּ כִּי אֵינָהּ שְׁפוּיָה

בְּחַיֶּיהָ הַבְּלוּיִּים הָיְתָה זָרָה.

שְׂעָרָה הָפַךְ אָפֹר לָבָן,

וְהִיא הֲרֵי בָּאָה מִשָּׁם.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי