הדמעות שבעיניי

איך עזבת אותי ככה כלתי

ליבי נפגם כצמח שעליו אין עלים בסתיו

והנר שעל שולחני נכבה תמיד מול עיניי

ומילותייך האחרונות נשארו רק בזיכרונותיי.

המטוסים כמו הים כבר יותר לא נעים

והכוכבים שאהבת עליהם לדבר הם רק זיכרונות רעים

והלב שוב בוכה מרוב געגוע

בתקווה שעוד אלי תחזרי.

אלוהים התשמע את תפילתי

כי הדמעות שבעיניי

עוטפות כבר את חדרי.

הצמחים שבגינתי מתרבים אל מול דמעותיי

ומתי אקבל גם אור כמותם מהשמש הצהוב?

והלב שוב רוצה להרגיש את שפתייך

אך ליבך רצה אותי לעזוב.

אחריך רדפתי למרות כל הצער

מכתבים לך השארתי על יד השער

אך שתיקתך כמו החול

גרמה לליבי עוד לסבול.

אלוהים התשמע את תפילתי

כי הדמעות שבעיניי

זולגות כבר אל תוך דף שירי.

וצילצול אחד ממך רק קיבלתי

וליבי שוב אותי נטש,

צלילי זעם לאוזניי נחרשו לי

ואפילו קול אלוהים לי לא עזר.

התשמע תפילתי...(1)