כדורגל זה בן

כשדיבר על כדורגל השתנו פניו,

סיפר בגאווה על הצלחותיו וקרנו עיניו.

בזקיפות קומה ואהבה אמר בחן,

בן זה כדורגל, כדורגל זה בן.

עצבות השתלטה כשסיפר ולא הסתיר,

על רגליו שנפצעו ועל טיפול חדש שלא הכיר.

איך שיחק עם רגליים חבושות שלא נשאו בעול,

הסתיר את הסבל , לא התלונן בקול

 כשסיפר על תחושות במשחק סוער,

היה בו משהו יותר מלב בוער.

המרוץ, המתח, הסתערות ושיתוף,

זה יותר מנשים , יותר מכיבוש.

בגלל הכאבים נגמרו המשחקים,

האהבה מודחקת איך מתגברים?

מביטים על משחק, בתוך הקהל נבלעים,

מצטנעים בפינה וכותבים שירים.

שירים הם עצב שירים הם שמחה,

הם געגוע ותחליף למה שנלקח.

שמחים עם היש לא בוכים על האין.

כי בן זה כדורגל, כדורגל זה בן.

רמי הלוי

24.4.13