הבלתי נודע

6.4.2013

הבלתי נודע

מסתגר בחדרי, יושב עם עצמי. מחשבות רצות במוחי מהרהר על העבר ותוהה על העתיד הרחוק על כן החלטתי את הבלתי נודע לבדוק.
ביום המיוחל, צעדתי לעבר מעבורת החלל לבוש בחליפה עם מפות ניווט בידי. נכנסתי למעבורת הגדולה ודלותיה ננעלו בעוצמה רבה.
המחשבים סרקו בדיקה אחרונה לקראת ההמראה. על המסך הגדול החלה הספירה לאחור, מנועי סילון אימתניים דלקו ושובלי אש בירכתי המעבורת היכו.
זרועות השיגור הרפו מגוף המעבורת ועל הצג הופיעה הספרה אפס והמעבורת פרצה השמימה בסערה.  בדרכי אל הבלתי נודע חציתי גלקסיות, כוכבים רבים ועצמים בלתי מזוהים.

כוכב אחד האיר לי מרחוק והחלטתי אותו לבדוק, הגעתי לכוכב התכוננתי לנחיתה שבוצעה בהצלחה ויצאתי מבטן המעבורת עם רכב החלל המשוכלל.

מולי התגלה אגם גדול מימיו היו רותחים ומבעבעים והעלו אדים רבים שהתעברו לערפילים כבדים.

בקצה האגם ניצב הר ומראשו היתמר עשן רב ולמרגלותיו פתח שהוביל למערת סתרים, נכנסתי ובפנים ערפילים כבדים את המערה מכסים.

קרן אור אחת חדרה מבעד לעלטה הכבדה, צעדתי לעברה לפתע סלעים כבדים מהקירות צנחו ולכל עבר התגלגלו ועופות מוזרים מסביבי הסתובבו ולצידי התיישבו.
 קול חזק הדהד אליי מהשחקים: "כאן זה לא עולמך ובעוד דקה תנעל המערה". נסתי במהירות עצומה, בקושי רב הצלחתי לצאת מהמערה. נשמתי מעט לרווחה ועצרתי את המשימה. עליתי למעבורת החלל ועשיתי את הדרך הארוכה חזרה.
שבתי לביתי והמחשבות המשיכו לרוץ במוחי. האם הבלתי נודע היא חידה שאותה לעולם לא נדע?

כל הזכויות שמורות ליהודה רפאל!