יצירות אחרונות
סליחה בשאלה (1 תגובות)
jakuper /סיפורים -14/07/2026 20:40
תגיד רק שאתה אוהב (2 תגובות)
**לנה** /שירים -14/07/2026 19:28
ואולי בעצם. (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/07/2026 16:30
סנקה והמשפט שעלה בבמת הדיון / כמו הגיג / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -14/07/2026 14:33
אומץ יקר מפז (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/07/2026 06:17
הנמל שבלב- לבמת הדיון של גלי - הסיפור.🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -14/07/2026 05:10
פריחת הדובדבן - חלק שני, פרק שנים עשר (6 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -13/07/2026 22:16
הַשִּׁיר (23 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -13/07/2026 21:49
פוסטים
התכתבות מעניינתשימו
לב שימו לב!!! לאחרונה
קיבלתי מייל בדואר האישי שלי, עם התייחסות לסיפור ששלחתי אתמול, והנה הקישור: http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=88158 והרי
המכתב שקיבלתי ככתבו וכלשונו:
קראתי.
נהניתי. יש
שמירה על מתח וזה יופי. אפילו
אין צורך בדימיון כדי להפוך זאת למשהו נפלא של ממש, שכן יש כאן את כל האלמנטים
הנדרשים. כמה
נקודות למחשבה... מיהי
השכנה?... למה
אתה הוא זה שצריך להחליף לה נורה בבית?.... היכן בעלה?..... מה
רצה אותו כדור אור להביע ברגע המסוים בו הופיע?.....
וכן
הלאה..." והרי תשובתי:
* מיהי
השכנה? רומניה על סף פיגור. שתיינית ומעשנת כבדה. ה"בוקר טוב" שלה לעולם הוא יציאה מפתח הדלת, תוך שהיא משקיעה רבע שעה בנביחות של שיעול קורע ריאות. * מיהו
בעלה? רומני טיפש סמוק לחיים. ימאי טבח על אוניה. בכל בוקר, היה לש את בצק הלחם,
תולש ממנו כדור ומשליך מעבר לכתפו אל החלון הפעור לים, כאקט של הפרשת חלה.
יום אחד, עבר שם חשמלאי האוניה, תפס את הכדור במעופו, השליכו חזרה אל
שולחן הלישה של הטבח וחיש קל נעלם מהאופק. הטבח החל לצרוח בטירוף: "אלוהים
שונא אותי! הוא החזיר לי את הבצק! אני לא עובד היום במטבח! ועזב את המטבח.
(החשמלאי הזה עשה איתי פעם מילואים. שאל אותי היכן אני גר. עניתי שבטבעון, ואז
שאל האם אני מכיר ימאי רומני בשם פלוני. השבתי שכן. ואז סיפר לי את סיפור
הבצק. אין ספק שהאמנתי לכל מילה שלו). אז.... בחיאת ה... אם נראה לך כי
האישה הזו, שבעלה רוב הזמן אינו נמצא עמה בבית: או שהוא (בזמן שהוא כן בבית),
ירכיבו נברשת? ולא. זו לא הייתה נורה. זו הייתה מנורה, דהיינו, נברשת. משהו פשוט
למטבח, שקשה לתארו כנברשת אמיתית ולכן כתבתי "מנורה", אלא שהרכבתה
באמת מצריכה ידע מעל לאיברוג של נורה.
טוף. לא
אלאה אותך במחשבות על ערבים שהיו פוקדים את השכנה במיטתה כששיעמם
לה ( ולא הבינו בזרמי
חשמל ובתליית מנורות אלא בזרימות), ולא אלאה אותך בעובדה שהיה להם
בן יחיד, שבגיל 17 החל לשתות (בהתחלה בירה ואחרי זה עבר מהר מאד להרבה
בירה או לוודקה ואחרי זה עבר לעישון והזרקות ובסוף מת בגיל 19 ממנת יתר.
לא נראה לי שזה מאד רלוונטי לסיפור הכדור, ולא. גם הוא לא ידע להרכיב
נברשות. אבל אולי אפשר לחבר מזה סיפור חדש עפ"י הבקשה המיוחדת ותהיות
השואל. חומר למחשבה.
ו... מה
משמעות הכדור? ואללה. לא יודע. אני יודע שרק לעיתים רחוקות מאד נוצר כדור
שכזה. ישנם מצבים בהם הוא אף מתנפץ, ואז המצב הופך להיות מסוכן עוד יותר.
נדמה לי שאיכשהו ציינתי זאת בסיפורי שקראת. ממעט המידע שליקטתי על כדורי
ברקים, הבנתי את העובדות הללו, ולשמחתי כי רבה, ניסיוני במגע עם ברקים הוא אפס.
ארשה לעצמי לקוות שכך יהיה גם בהמשך ימי חלדי. ולחשוב שמא הייתה כאן אצבע הבורא, שרצה לאותת לי כי הגיעה עת חזרה בתשובה? אולי... והלוא גם הסיפור של הנפילה מעיד על כך. אבל מה לעשות? אני הלוא מהלך על הקצה, ואיני מתרשם מאותות שכאלה. אולי זה פספוס, או שמא זהו סימן לאריכות ימים? אקבל עוד ועוד רמזים וכך אמשיך ואאריך ימים מבלי שאעשה את המתבקש... חייב לך
תודה גדולה על מחמאותיך ועל הרמיזות המנחות. המשך יום נעים! אני
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |