שירים

מרחבי ליל


רוקנו הרחובות מאדם
רק אני ובבואתי
הולכים דומם
בפסיעה חרישית
לעבר הזמן.

ומבעד לצוהר בודד
תשפיל מבט נכסף
רואה באלם דמותי המתרחקת
אל מרחבי הליל.

תגובות