הכבשה והשה

הכבשה והשה/ יהודה רפאל

(בהשראת "כיפה אדומה")

בכפר רחוק ונידח מתגוררת כבשה עם בנה הרך

כשמלאה לשה שנה, החליטה הכבשה להפתיע את בנה.

בבוקר מוקדם אמרה לו : "אני הולכת לעיר הרחוקה

כדי לקנות לך מתנה לכבוד יום הולדתך,

אנא ממך הייה זהיר, אל תפתח דלת או חלון

כי סכנה אורבת בכל מקום.

וגם אל תשתובב, כי הזאב הרעב בכפר מסתובב".

יצאה הכבשה ושמחה בליבה "אשוב ובידי לבני האהוב מתנה".

עוד לא הגיעה לקצה הגינה ובתוך ביתה ממש עלילה:

בנה אהובה עודו מעכל מה אמרה לו אמא ונקישות בדלת  מעוררות אימה

שאל השה,"מי שם?"  "זו אני ילדה אחת" ענתה לו בקול נעים וחם.

"בבקשה פתח לי מיד, הצייד מסתובב בחוץ עם רובה ביד".

הביט השה מהחלון וראה את הילדה ובידה סל, ונוצה לבנה מעל

וכובעה  אדום עם פרח ורוד, תהה השה:"למה האף שלה ארוך מאוד?"

ושאל "מה שמך ילדה?", "שמי אדמונית" השיבה בגאווה.

השה האמיץ  בשיניה החדות הביט בלבו אמר: "זה ממש מפחיד"

והבין שהילדה עם האף הארוך זהו בוודאי הזאב המסתובב ברחוב.

ובאותו רגע כמעט ללא נשימה ראה את אימו צועדת

ובידה נוצצת קופסת מתנה.

לעברה קרה בקול גדול: "אמא בואי מהר, הזאב ליד הבית מסתתר"

.ענתה לו הכבשה "אל תדאג אקרא לצייד והוא יסלק אותו מיד"

הנה הגיע ובא הצייד וסלק את הזאב הרע למרחקים למקום שלא יהווה סכנה

לאף אחד מן התושבים.

בסיפור הזה לומדים שערנותו של השה מנעה מן הזאב לעשות מעשה.

כל הזכויות שמורות ליהודה רפאל.