מגע הנוצה

נוצה יפה ולבנה

 דרך חלונה חדרה

את פניה היא ליטפה

אותה להעיר ביקשה

אור השמש לא ריחם

אך את עיניה ברוך ניחם

כמו אמר לה עורי

עינייך פקחי לאורי

את הנוצה בידה החזיקה

ואת צווארה איתה ליטפה

בעיניה אליו היא שטה

אל אהובה שביקר בשנתה

אך רוח פראית מהחלון הגיחה

ולמציאות אותה הכריחה

לחזור  ולשטוף את עיניה

ולטרוף את החיים בימיה

בערב כשהיא נשכבה לישון

את הנוצה היא לקחה באישון

את צווארה איתה שוב ליטפה

ונעלמה אל פניו פני הקטיפה