יצירות אחרונות
תחת שמי אדוני (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (5 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (5 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (9 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שירים
סיבוב בשכבות החברההדעות היו חצויות בין בנאלי לברוטאלי וטלי הקטנה לא הבינה את שסחו הזקנים, הם סחו על אלה שתמיד היו עסוקים
בעניינים בוערים כלומר מיהרו כל הזמן לחמוס והיו עסוקים בלרמוס את כבודם של האחרים, מבלי לחוס על מערכות יחסים ארוכות בשנים, עוד הם סיפרו על אלה שהיו סומכים על שיטת "הסמוך" , נסמכים על חיוך נמוך ועל קשר הפוך כי הפולקלור התרבותי שלהם שאב ממקור לא ברור, שלא נחקר במסגרת של תהליך מדעי טהור. מה שכן נראה לזקנים לגמרי בסדר היה פגישת המחזור של המילואימניקים, אז כולם נאספו בחדר וחוללו אחווה עם הקפה השחור והתוספת שתופסת- אותה "נקבה" שאוזכרה פעם נוספת במונחי מתווה של שתי גבעות ובור. את תכונות "האופי" הללו הם אהבו תמיד "לזכור", הם מתו על זה ולעתים הם מתו ממש, כמו החיילים הסדירים, בגבורה למרות שזו לא הייתה אותה הגבורה כמו של אלה המתים... באוהלה של תורה. צילום מצב מעכשיו מראה שהדעות עדיין חצויות בין בנאלי לברוטאלי ולך, נסה להסביר זאת לטלי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |