גדולה מכולם

אנחנו מצלמים בשבילך תמונות,

שתזכרי אותנו.
ומחבקים אותך מרחוק,
שתרגישי אותנו.
וקוראים לך בשקט,
שתשמעי אותנו

אני חושבת לעצמי,
כמה הייתי נותנת שתהיי פה.
אני רוצה רק שתדעי -
אני מתגעגעת.
איכשהו זה לא נתפס
והדמעות כבר נגמרו,
הרגשתי לרגע שאולי גם המילים,
אז ישבתי לכתוב לך.
אם אני מסתכלת אליך למעלה,
את מסתכלת עליי?
אם אני מחייכת לתמונה שלך,
את מחייכת אליי?
וכשאני מתגעגעת אלייך
ואני לבד,
את נמצאת איתי?
אני רוצה כל כך להאמין שכן,
אך כנראה שלעולם לא אוכל לדעת.
כמה הייתי נותנת שתהיי פה,
אני חושבת לעצמי.
כמה מילים שטותיות שהיו,
ומשפטים עוקצניים שהעליבו,
ורגעים לא נעימים שעברו -
הכל מתגמד מולך.
את גדולה מכולם.
אני כל כך רוצה שתחזרי,
ותשירי ותצחקי ותדברי,
ותכעסי ותרגישי ותנשמי,
אותנו.
אנחנו מצלמים בשבילך תמונות,
שתזכרי אותנו.
ומחבקים אותך מרחוק,
שתרגישי אותנו.
וקוראים לך בשקט,
שתשמעי אותנו.
אנחנו איתך כל כך יותר
ממה שתהיי איתנו אי פעם,
ואני חושבת לעצמי...
כמה הייתי נותנת שתהיי פה.
אפילו לרגע,
אפילו לתמיד.
וזה לא שאני עצובה,
אבל אני רוצה רק שתדעי -
אני מתגעגעת.

*השארת אותי לבד בעולם הזה. תחזרי. למרות שאני יודעת שזה בכלל לא אפשרי..*