יצירות אחרונות
עֹנֶג שַׁבָּת וּקְדֻשָּׁה/ מאת: אהובה קליין (c) (3 תגובות)
אהובה קליין /שירים -14/02/2025 07:26
מזל טוב למרים שלנו! (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -14/02/2025 07:05
מוזה מצוברחת (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/02/2025 01:25
מהי הנפש עבורך? (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -13/02/2025 21:33
שיר השבוע - חֲלוֹמוֹת כְּמוּסִים🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -13/02/2025 21:32
אמונה (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -13/02/2025 20:35
ט"וּ בִּשְׁבָט יִתְבָּרַךְ (16 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -13/02/2025 18:14
שִׁיר פְּרִידָה (4 תגובות)
בַּר (הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי) /שירים -13/02/2025 17:32
שחרור/ ריבי דורון גרלוי (3 תגובות)
ריבי /שירים -13/02/2025 13:47
קופת שרצים בחיקי (12 תגובות)
זיו /שירים -13/02/2025 13:32
שירים
אי של שפיותאי של שפיות התקיים פעם, אי שם, עם מלאכים ופיות, לא היו בו פיות של רעבים להאכיל. היו בו תאים בודדים, תאים מבודדים, אטומים, צרים מלהכיל צרות,
טהורים , שמאפיינים אומות-חזקות. למרבה הצער, פיסה זו נחבאה אל לבם של נתיניה, הבדלנים, שפחדו לצאת משעריה הנעולים.
תרבות חו"ל רדודה הייתה מחלחלת אל תוך ראשי שכניה, גווניה הכהים היו מכוונים לצדה המטומטם של המפה,
חץ מורעל, עז צבע, ננעץ יום אחד בגולגולתה החצויה של האומה, מצמיד בכוח את דרי אי השפיות אל השכנים המכריזים דרך קבע: "יאללה, אחדות, כולנו אחים".
"אי של שפיות" אינו מתקיים עוד, לא כאן ולא שם, הוא כבר מזמן חלף, עבר מן העולם, המציאות העירה יום אחד את המלאכים והפיות שהחליטו, פה אחד, לחזור למקומם הטבעי... באגדות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |