סוֹמֵךְ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                   1.1.2013

יד  סוֹמֵךְ יְהוָה, לְכָל-הַנֹּפְלִים;  

     וְזוֹקֵף, לְכָל-הַכְּפוּפִים.

סוֹמֵךְ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

רָצִיתִי מְאוֹד ,

לְהַגִּיעַ עָדַיִךְ,

לִמְחוֹת מֵעֵינַיִךְ,

דִּמְעָה.

לְהָנִיחַ יָדַי,

עַל כְּתֵפְךָ,

לִהְיוֹת לְךָ גַּב,

וּתְמִיכָה.

אַךְ כְּבוֹדְךָ ,

לֹא נָתַן  חֻלְשָׁה

לְשַׁדֵּר .

שִׂחַקְתָּ אוֹתָהּ

" גִּבּוֹרָה".

כָּבַשְׁתָּ אֶת

 יֵצֶר,

הֶאֱפַלְת עַל

הָרֶגֶשׁ.

לְתוֹךְ תּוֹכֵךְ

הִשְׁתַבְּלַלְת.

לְתוֹךְ הַלֶּבַד,

הִתְכַּנַּסְת.

לֹא הַנַּחַת לִהְיוֹת לְךָ

אוֹהֵב.

לֹא נָתַתָּ לִי לִהְיוֹת

סוֹמֵךְ.

.

ח  סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם;  

   עֲשׂוּיִם, בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.(תהילים קי"ד)