בהר הנגב

בהר הנגב

בהר הנגב שמש במרום קודרת

שיבולים צהובות מרכינות ראש בעצב

באדמת מולדת נטמן עלם צח,

השמש במרום מזילה דמעה יוקדת,

מבטך התמים ניבט דרך משקף מוזהב

על פניך הצרובות שיער אדמוני מדולל,

עוד נתגעגע אליך עלם צח,

אחות לך, תקרא שיר פרידה לא הלכת בעלמא

המולדת קראה לך והלכתה גיבור ישראל,

באדמת מולדת עץ ניטע לתפארת

יצמח ויגדל פרי ייתן עד יבש,

ואתה צעיר לנצח פרי געגוע תעניק נצח,

  באדמת מולדת תישן עד שופר ישמע בארץ.     

(ניכתב לחייל נתנאל יהלומי ז"ל)

כתב: בן סימון דוד

כרמיאל

23.09.2012