בעיה עם אלוהים

שליחי התאווה כבלו את המוות בעור שיניו,
חלומות התנפצו על גלי הים הגועש.
האדמה ניבאה רעות ורק אני נותרתי כאן,
לבד, מקשיב לזמזומי הדבורים בכוכב רחוק.

עיירה קטנה בלב המדבר הזורח בחולות האפלה,
על המיטה הקטנה, מאזין לשמש שניבאה את הדממה.
הנה אנחנו שוב, רק שנינו בסירה אחת חסרת משוט,
שואפים לברוח מהאש המצליפה. כוחותינו כבר אזלו.

נקמת דמים, אנחנו עוד עומדים ואוחזים בקרנות המזבח,
המזבח נעלם כשהתורן עלה מן הים, טלטל את הכיסים עד קץ.
בדממה יש סממן טבעי, כמו השמש העולה מן הים השוצף מרוחות רעות.
ראשון בין אחרונים. זה לא עניין שלי, בעיה שלך עם אלוהים.