שירים

שוב עיוור

ושוב התעוורתי

ולא מתשוקה.

מאור עיניי נגזל

ודמעות התוגה

שוב נוטפות.
 

ודרכי חשוכה ממני

שנות אור נלקחו.

אך עדיין הלכתי

בידייךָ

עד רגליי דיממו.
 

על אדמה קרה

רקעתי. וקרסוליי התכחלו.
 

ולא המבט המהפנט

או המגע המחמם

עִיוורוּנִי.

שבילים נמחקו

עלטה סוגרת ריסיי

עוד יום נשענתי על גבי

רגשותיי.
 

על אבנים דרכתי

ונפלתי. לא פעם

התרחקתָ.

והבנתי שהתנגשה בי

אהבתךָ.
 

אך שאלתי עצמי,

בעודי על גחוני,

מדמם החוצה את תמימותי,

איך שוב נותרתי

לבדי.

תגובות