אחות -תודה יקי

ראי אותי, אחות

מה את רואה, אחות,

ומה את חושבת בשעה שאת מביטה בי?

אשה זקנה, מיותרת, לא חכמה -

תנועותיה אינן בטוחות, עיניה בוהות.

כשהיא אוכלת, נוזל האוכל מהפה.

כשאת פונה אליה בקול רם מאוד

כדי שתשמע סוף סוף,

היא בכלל לא עונה.

נותנת לך לעשות בה כל מה שאת רוצה.

אינה מתנגדת ואינה משתפת פעולה.

זה מה שאת חושבת, אחות, זה מה שאת רואה?

אם כן, פקחי את עיניך, אחות,

כי את אינך רואה אותי.

אומר לך מי אני:

כשאני יושבת כאן, כל כך בשקט,

קמה לקול הפקודה שלך,

אוכלת בשעה שאת קובעת לי -

אני ילדה בת עשר, עם אב, אם, אחים ואחיות,

המאוהבים כולם אלה באלה.

אני נערה בת שבע עשרה,

החולמת על חתנה שטרם פגשה.

אני כלה בת עשרים

וליבי נצבט בי מגודל הנדרים שאני נודרת.

אני אם צעירה בת עשרים וחמש.

אני בת חמישים -

ילדי כבר הלכו ממני ולידי נשאר רק בעלי.

והגיעו ימי מחשך - ובעלי מת.

עכשיו אני אשה זקנה

והטבע עושה את שלו

מסיבות נעלמות נראים הזקנים כמשוגעים.

הגוף מעוקם, החן נעלם.

אבל בתוך הפגר הזקן הזה עדיין

שוכנת נערה צעירה,

הזוכרת את השמחות ואת הכאב,

את כל עברה -