מחפש את עצמי בתוך עינייך

מחפש את עצמי בתוך עינייך הבורקות,

את מביטה בי, אני בך, איני שם,

אישונייך מתרחבות ומתכווצות,

בעומק הכחול, כצבע הים.

דמעה זלגה על לחייך הסמוקים,

רטט קל אחז בגופי,

קולי נדד אל המחוזות הרחוקים,

אינני עוד האיש שאחריו תלכי.

עינייך עדיין מספרות את רחשי ליבך,

הם לא מובנים, לא ברורים, מבולבלים,

אך נטמעות הן בשיא יופייך,

מסתירות את תלאות החיים.

היית ואינך, כמו עלה שנשר מעץ האשוח,

נשר אל סבך החול וברבות הימים הצהיב,

נישאת הרחק על כנפי הרוח,

כמו ציפור המקננת עם בוא האביב.

מישיר מבט אל האופק הרחוק,

הכחול מתמזג עם הרי השממה,

השמים נופלים אחרי המרחב העמוק,

שומרים על השקט, קנאים לדממה.

אף לא נפש חיה נראית מכאן,

כאילו נדם העולם ואין בו איש,

לקחת איתך מכאן את כולם,