שירים

הבנה וקבלה

 
חלקך מיוסר
על אתמול על שלשום
על מחר
בכל יום שעבר ונגמר
הוא תמיד נראה מיותר
וגם אם הכל גלוי
ואינך רואה הנסתר
היום אתה קם
מתהלך בין צלילי החיים
בין האנשים שמדברים ומדברים
בין הזמן שאוזל ונגמר
אתה קם
ועדיין שואף אויר לחזה
מרקד במחול
ולמרות שבעיניך
גם זו אשליה
נראה לך ולהם
כי ימיך לצער דמו
כמו פרחים נבולים בשדה
 שחיכו כל חייהם
לאיזו יד
אשר אותם תשקה
ביגון ובדידות מכרסמת
ממכרת אותך לא עוזבת
והרי היד הזו שלך
ואתה היצירה לבחירה
בחיים של דממה מוחלטת או בשמחה וצהלה
בליבך מדבר יבש
מחכה לעוד רגע יפה
בכל יום ושעה
באותה השלווה שמעליה רחפה
ברגעי התשוקה שפרצו מתוכה במבוכה
בתמיהה וקבלה
ובאותה ההבעה אשר את שלוותה חדרה
אומנם לא כך היא קוותה
לזו התהילה בכזו מבוכה
בלי שום כוונה תחילה
היא הגיעה בתבונה להבנה
מתוך האמונה שגם אם נראה לה אחרת
בסופו של יום הכל קורה לטובה.
 
 
 
 

תגובות