החצר האחורית

השער חורק כל פעם שאני נכנס דרכו,

אם הרוח חזקה הוא יפתח וחריקתו תתעמעם.

לרוב הוא לא עושה הנחות גם לפגומים שבאנשים.

לא תמיד כדי להשתמש בו ועדיף ללכת מאחור

דרך הגדר הפרוצה. היא לא חורקת,

אבל היא פרוצה תרתי משמע.

השער חורק כל פעם שאני נכנס דרכו

אל החצר האחורית המוצלת ונסתרת

מעיני אדם ואלוהים למרות שהוא נמצא ברקע

ולוחות הברית, אינן שלמות, אך מתריעות בזעם

על לא תעבור, על תכבד ועל עשה ולא תעשה.

לא ניתן לברוח מהחצר האחורית המשקרת

ללא בושה ותוך הכחשה עצמית מייסרת.

השער האחורי של חיי החצויים, אינה נותנת הנחות

ודורשת תשלום למפרע מבנק הדם הגועש, ולמימוש החוב

פורצים אל כול סדק, בו, אולי, נמצא את המטמון

הגואל או לחלופין להיות אחר-כך מאחורי סורג ובריח

בתוככי הגוף הנעול בלא הכי.

בשער הקדמי אין חריקה, הוא משומן בשקרים עטופים

בחרדה מתמדת ובמתח בלתי פוסק, ומד סרגל הדם

עולה ויורד בהתאם לנסיבות ולצורך לממש את החצר האחורית.

ואם נגמר סל "לא תשקר", מוחך פועל בפול גז במציאת

נתיב האובדן ואחרי המבול. כי מה ילד יום?

מותנו! יגאל מחרדה, והשכחה תבוא בעקבותיה, רק זיכרון

לתקופת מה עוד יעלה ויבוא לשיח סביב השולחן,

זיכרון לחצר קדמית ואחורית זה בזה משולבים בלא יכולת להיפרד

כי בחייהם ובמותם לא נפרדו, חצר חציר יבש וחצר פרחים נובלים.

באחרית הימים, החצרות תנשוף בהם הרוח השורקת.

יילל קינה מבית מדרשו של השטן או מבית כנסת ספרדי.

האחד אש וגופרית, השני לחן מוסלמי יהודי מתבכיין.

שניהם נוגעים זה בזה, אוחזים זה בזה. שניהם אודים עשנים,

ומעליהם עומד המספר העתידי לשזור סיפור על אהבה ושנאה

ואין יודעים אי הדמיון ואי האמת כי המספר מספר מרחשי ליבו

ומניסיונו המספר שכך נוהגים האנשים כי זכר ונקבה הם עלו לתיבה

ומניסיונו ההיסטורי הוא יודע שמה שהיה זה שיהיי.

השער האחורי ימשיך ויחרוק ביללה של ברזל בברזל חלוד

ואין שמן, ואין ואין ואין שיכול להפסיק את החריקה של השער האחורי.