אסקופת התווים הכמוסים

אָת לי שיר בדקות

שבו הקסם עוטף אֶת הלָיִל

בָּךְ טובלת

רעד ליבי

נגיעות שלך

רוך ונהרה.

אכתוב אותך

ברכות התווים

כעונג שפתייך ותום השירים

אשורר למענךְ ערגתי

ואשק לרגעייךְ תשוקתי

כקוסמת את

מולידה מתוכי המילים

מפרה אֶת חלקת האלוהים בי

מסמיקה ומרגשת אישה

בכלרמ"ח אברייךְ

ושס"ה גידיי הקוראים אותךְ

כאותיות קידוש לבנה

לתפילת שמעי.

כשאת איתי

הקורים העוטפים חיי בקושי

נמסים

ואת

ואני

בשלווה תהומית

לוכדות אֶת הקֶסֶם המתהווה

לתוכנו

בעידון זהיר.

    את שואלת :

    זה חדש או ממגירת ליבך ?

    אני עונה :

    זה מהתווים הכי כמוסים

שאת מנגנת בי עכשיו

     צובעת לילותיי האפלים

בנוגה בוהק

המאיר לתוכי ועוטה אהבה בורוד

שיכרון חושיי

ממשי יותר מממשי

כשאני שומעת פעמייך בתוכי

ואולי רק חולמת

כמיהותיי בקול נשבר

להגיש לך בטס של זהב

 ©כל הזכויות שמורות ל- fran