חלום אפור

אל נגד עינינו, נפרש הרקיע עטור הכוכבים, מהודר בחרון אפו,
אלטף את ראשך ברוך, עבי המטר, יכסו אותנו בשלל צבעים חדשים.
בחלומי על החוף הזהוב, צפיתי במשאלת לבי, מתרוממת מן הים,
אם רגשותיי, אהובתי, אם כל פחדיי, הושיטי ידך ואגע במרומים.

הוא נע ונד, שט על מימיי תהום, היום, התקוות שלו בורחות מבעד לגחלי השרף,
אגם חשוך וגשמים שטרם נחתו על האדמה הלחה, כולם יחדיו יזמרו לרגלי תפארתך.
רק אני ואת, נותרנו לבד, בעולם מדוכדך כשידך מגואלת בדם, הסדין האדום הוא הסימן שלי,
סימן שדרכי מוארת לנצח, כבשתי נצרייך עם שחר תכול, עטפתי אותך בזרדי האתמול.

כתם שולי בדמעה תוססת, שנינו כאן עכשיו, הירגעי נא ילדתי הקסומה,
לא אנטוש את משוש חיי על שפת האגם השחור, לא אגע בתהילת המרום, אם אפסע לאחור.
מהלכי המלכים נעשים בלב דומם, נשימה רצוצה של חיה פצועה, בעיניה שלהבת החיים,
אני רק רוצה לכבות את הלהבה שבעינייך, אני רק רוצה לצעוד לאחור בתוך חלום אפור.