מול תמונתך

שורה ארוכה של חברים,

יחד עם זוגתך,

בדומיה.

אתה אינך רואה אותנו

אבל סמוך עלינו

שכולנו כאן.

התפללנו, ייחלנו,

היינו בטוחים

שהמצב יסתדר,

סמכנו עליך שישתפר

ובאה המציאות וטפחה

על פנינו.

חבר יקר

באנו הנה בשבילך

ואתה חסר,

לקחת את הרגליים

ועברת לעולם אחר.

האם הכל שם טוב?

אנו תמהים-אבל עזוב,

זהו עולמך,

זה גורלך,

אולי זו הכחשה,

אך אנחנו בכל זאת

מקוים שטוב לך

בארצך החדשה.