ראיונות

הזרקור (68) עם יודי מרטון

 
1-מה קדם למה: הציור או המלל. וכיצד הם מחוברים יחדיו.

התחלתי לצייר בגיל 14 ציורים פסיכודאליים (בעקבות להקת ה"חיפושיות" וסירטם המצויר "צוללת צהובה") לאחר שמישהי מכיתתי סירבה לצייר עבורי  (לפני עידן המחשב האישי) ואמרה לי צייר בעצמך.... את השירים התחלתי לכתוב לאשתי השנייה כשהכרתי אותה לפני כ17 שנים.

ושם הסיפור שלי הוא "יצירה", תהליך שבו אני מתחיל ברעיון ומסיים תמיד מופתע מהתוצאה, לה כלל לא התכוונתי. ה"יצירה" היא בכל התחומים רישום, ציור, פיסול, הדפס, שירה ומשחק אשר בעזרתם אני משתחרר ונותן דרור לדמיוני.

מה שהשתכלל במשך השנים זה היכולת להבין איך לשבור מוסכמות אמנותיות אשר אני מודע להם וההגעה לבגרות בקומפוזיציה ובטכניקה ובראיית העולם דרך משקפיי האישיים.

  

2-משחקי לשון ואסוציאציות חופשיות – תאר את החיבור הזה שמצאתי ביצירותיך.

אין לי שום צל של מושג למה זה קורה לי – אני יושב מול המדיה ופשוט זה זורם ממני... גם בחיים אני מוצא את עצמי מהרהר במילה מסוימת ומוצא משמעות אחרת שלה כמו ענבל בתוך פעמון -  InBell


3-יש משהו גרוטסקי וסוריאליסטי גם יחד בדמויות שבציוריך. האם כך אתה רואה את העולם?

שלילי – אני קונבנציונאלי לחלוטין - איש משפחה מרובע להפליא... וחסר סממנים חיצונים מרשיעים כביגוד מיוחד או שיער גולש... הגרוטסקיות נובעת מהגישה השונה שלי לסוריאליזם אשר שונה מאמנים אשר יוצרים באמצעות נופים ודמויות אמיתיות מצבים חלומיים בעבודותיהם, לדוגמא חלק בעבודותיו של סלבדור דאלי,  אני יוצר סוריאליזם (גם בשירה) באמצעות דמויות משונות משתנות במצבים לא ברורים ולא פרופרציונלים.


4-כיצד נוצר הומור בציור ובמילה-לדעתך.

הומור ? אולי מהאופטימיות שטבועה בי (עם קורט פסימיות קל, ואישה פולניה) – המחשבה שהכול נהיר וברור, ובמאמץ נכון רק הזמן והסבלנות מאפשרים את הפיתרונות – ואולי כנראה האונה הימנית שלי במוחי מנותקת לחלוטין מהאונה השמאלית - אני חי מילים ומצבים – ומשחק איתם בצורה ובתוכן – מעצם הגרוטסקיות והמצבים הבלתי אפשריים נוצר השעשוע והגיחוך ההומוריסטי.

 

5-ספר את קורותיך-האישיים והמקצועיים כאחד.

האמן הישראלי הראשון שגילה את היצירה באמצעות מחשב ב1977 על המערכת הגראפית CALMA שנועדה לסיפרות (digitizing) המעגלים המשולבים באינטל (ציור המחשב הראשון היה שעון אורלוגין מסינדרלה) ובהמשך ב1982 על גבי מחשב האמיגה של קומודור. הצגתי עבודות מחשב בתערוכות בארץ ובעולם ואף זכיתי במקום השלישי בתחרות עולמית לציורי מחשב ב1989 בהרסט גאלרי אשר בניו יורק.


מ2007 אני עוסק בעיקר ברישום בעט כדורי על נייר, מדפיס תחריטי נחושת ולינוליאום בסדנת התחריט של בית האומנים זריצקי שבתל אביב, ומפסל פסלים ותבליטים מאבן תעשייתית רכה (סיד מוקצף).


חבר באגודת אמנים יוצרים (אמן החודש ינואר 2010), חבר באגודת הציירים והפסלים, חבר בוועד של אגודת המאיירים בישראל.

הצגתי לאורך השנים בכ15 תערוכות אישיות (מ1985) ובכ15 תערוכות קבוצתיות – פירוט כלל היצירה שלי באתר האישי שלי: www.ymarton.com.


נולדתי בכפר הנוער גלים במבואות חיפה ב1954, בוגר בי"ס החקלאי במקום במגמה ביולוגית כימית, לאחר שירותי הצבאי (מלחמת יום כיפור במוצב החוף "בודפסט") למדתי בסמינר אורנים הוראת ציור (1975-1977), אצל מורים מהשורה הראשונה כאריה נבון, מיכאל גרוס, יהושע הס ואחרים.


עבדתי (ולמדתי בטכניון מדעי המחשב תוך כדי)  במרכז הפיתוח של אינטל ישראל בחיפה מ1977 שמשתי כמהנדס תוכנה בכיר בתחום תכנון מיקרו מעבדים ופרשתי ב2007, מתחילת 2011 הנני משמש כיועץ תוכנה עצמאי בחברת אינטל.

חי וגר באחוזה שבחיפה, נשוי לשלומית שקד ואב לארבעה וסב לנכדה.


6-אתה עומד בפני תערוכה נוספת שלך בתל אביב-על התכונה וההתרגשות.

ההתרגשות היחידה היא בזמן פתיחת התערוכה, לראות ולחוות יחד עם המבקרים את הראשוניות של ההתלהבות מהעבודות.


 

7-ספר על תערוכותיך הקודמות.

הצגתי במעל ל30 תערוכות, בארבע השנים האחרונות תערוכות שרובן היו קבוצתיות – של איגוד המאיירים, של סדנת התחריט מבית האומנים בת"א, ובגלריית "גלרינה" אשר בבת שלמה.


התערוכות האישיות שלי האחרונות היו:


פלסטיק 1987-2001 – תערוכות של ציורי מחשב באיכות גבוהה – ברחבי חיפה ובגני התערוכה בת"א – עבודות אמורפיות באמצעות פוטושופ וכן גרוטסקה צבעונית עזה ביותר.


תענוג ברב מדיה – בית האומנים בת"א – מאי 2009 – נושא יחיד – גברת מקסיקנית מכוערת ועירומה - המבוצעת בכל המדיות שאני מכיר – פיסול, תחריט, תבליט, הדפס, רישום, צילום ובתחריט.


עת העט – רישומי עט כדורי – גרוטסקה סוריאליסטית -  גלריית גלרינה – מרץ 2008

 

8-מה אנו עומדים לראות בתערוכה הבאה שלך.

התערוכה "שיר-איור" אשר תוצג, אני מקווה, בבית אריאלה תוך כשנה, באה בעקבות השירים אשר אני כותב עבור האיורים - ציטוט מספר השירים שלי: "לאחר גמר היצירה במדיה הויזואלית אני יושב ומתלבט כיצד לפרש אותה דרך שיר בכדי ליצור נקודת מבט נוספת שלה".

התהליך הינו בעיקר איך ליצור מסגרת מתאימה לתערוכה אשר תתאים למוטו של בית אריאלה שהיא הספרייה העירונית של ת"א, ומעצם כך צריך להיות קישור ל"מילים" בעבודת האוצרות הנדרשת.


9-מתי אתה חש שמקבץ היצירות מושלם ויכול להיות מוצג כתערוכה.

כאשר מהכמות נבררת האיכות – והיא מספיקה למלא תערוכה...


10-אילו תקופות אתה מבחין ביצירה שלך. קוים להתפתחותה.

·     1968-1975 - ילדותיות – נאיביות – רישומים ראשוניים – לדאבוני נשארו רק מעט מאוד יצירות מהתקופה הזו.

·     1975-1977 - התפתחות והתפקחות - הוראת ציור בסמינר אורנים – הבנת האומנות, והבנה שאני לא אהיה מורה – מה לעשות הלכתי להוראה כי אני אוהב ילדים ואיני עוסק בזאת בגלל שאני רוצה להמשיך לאהוב אותם...

·     1977-2007 - המתנה והתבגרות – 30 שנים באינטל – פריחת יצירת המחשב וגילוי הטכניקות המורכבות הכרוכות בכך – תערוכה ארוכה מתמשכת ומשתנה של יצירות מחשב מ1987 עד 2001 – "פלסטיק" -  בגלריות שונות באזור חיפה. כמו כן יצירה, בעיקר בחופשות מהעבודה, של פרויקטים גדולים בשמן ובפיסול בעץ ובאבן רכה.

·     2007 ... אומן יוצר כעיסוק עיקרי – התרכזות ברישום בעט כדורי ובהדפס נחושת ולינוליאום – כי ה"אימון" ברישום הוא ככתיבה יוצרת אשר מוציאה את המיטב שבי.

11-מיהו האמן שאתה מעריץ יותר מכל ומדוע.

פיקאסו – החופש לצייר ללא כל פרופורציות נכונות, שחרור אמיתי, ועדיין להישאר "נכון" אמנותית.

 עיין ערך בוויקיפדיה -  פבלו_פיקאסו/http://he.wikipedia.org/wiki


12-איך אתה ממלא את עצמך בתקופות יובש ביצירה.

אין לי, לא זכור לי, והאם עייפות מהעבודה במחשבים נכללת כיובש ?


13-מהם מקורות ההשראה שלך.

כפי שאמרתי הצד הימני של מוחי – והמוזות כן מבקרות אותי...


14-האם ניתן להתפרנס בכבוד מיצירה?

שלילי ! – אולי אם הייתי חי בארה"ב שם כל בניין ציבורי מחויב לצרוך אמנות מקומית....


15-מהם תחביביך.

שאלה מאוד מעניינת, מזה מספר שנים אני משתתף בסדנת משחק של תיאטרון חובבים.

 גם הנכדה שלי, פלג, היא סוג של תחביב חביב ומשעשע – ראו סרטון נחמד שלה:

http://www.youtube.com/watch?v=d8G2OlAXcgI.


16-באיזו יצירה משלך אתה גאה במיוחד.

האחרונה, תמיד האחרונה ... ויש לי סנטימנטים מיוחדים לפסל ינשוף מעץ מהגוני בגובה 2.5 מטרים, שנעשה ברוח אמנות כנענית עתיקה, לפני 30 שנים במשך תשעת חודשי ההיריון של בני השני – הפסל שימש במשך שנים ארוכות כסמל ל"תבונה ויצירתיות" במרכז תעשיות מדע שבחיפה ליד בניין אינטל הראשון.


 

17-בחר 5 מיצירותיך האהובות עליך ביותר שפורסמו כאן באתר ונמק מדוע.


1 - להעביר קצב במילים, להרגיש את הריקוד ולפעום איתו ...

 


היום זה סלסה / יודי מרטון

 

הנף אותי בתנועה

סובב אותי לצעד

רקוד לי ואזרום

כי הסלסה היא היום.

 

פשוט ידך הרימה,

זקוף מבט !

שנס מותניך שלוף מטפחת

כי רק בדמיונך

אביר אותי תוכל לקחת.

 

מה פנית לאחור ?

קח אותי וספור

ארבעה לימין רק אחד אחור

שתי נקישות בעקבים

ובזמזום שפתיך

נגן לי ואחזור.

 

שוב עוד פעם

יתר שאת לשם שינוי

מה חשבת אין פרישה

זו אני שמחליטה

על זו המנגינה על זה הקצב.

מה קרה שוב הלום

סובבני בידך, אין פה מנוחה

ועדיין ערב.

 

הו הכול פה מתרונן

התזמורת תנגן

ואנחנו נתהולל

והשחר ימהר

יום חדש יפציע - ואז אותי תפתיע ?


 

2 - טיפוס מעניין - קטרינה או יקטרינה השניה ‏ הייתה קיסרית האימפריה הרוסית מ-1762 ועד יום מותה ב־5 בנובמבר 1796 משבץ. לאחר מותה, נמתחה על יקטרינה ביקורת רבה - כי נפוצו שמועות רבות לגבי נסיבות מותה, שנקשרו למספר המאהבים הרב שהיה לה.

 


הוֹ קַטֵרִינָה* הַגְּדוֹלָה, כֵּן אַתְּ יְכוֹלָה / יוּדִי מַרְטוֹן

 

יְבֹרַךְ שְׁמוֹ, יִמַּח שְׁמוֹ...

אֵיךְ זֶה שֶׁשְּׁמוֹ קָרָה ?

 

דַּוְקָא עַכְשָׁו שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה,

לְהָבִיס מִמַּלְכוּתִי אֶת רָפֵי הַיְכֹלֶת

וְלִגְרֹם לְחִדָּלוֹן מַעֲשֶׂה אֹהֲבִים

מִתְּחִלַּת מַעֲשִׂים ?

 

צֵא וְהַשָּׁקֵט מַעֲשֶׂה רַגְלֶיךָ

עֲצֹר יְכוֹלוֹת עָבָרְךָ

וּרְאֵה בְּתּוּלֵיך מַאֲוַיֵיךָ

תָּאֲוַותְּךָ בְּךָ רַק אוֹצָר

אָנָּא פְּעַל לְמַעַנְךָ !

וּמִי כָּמוֹנִי ? הֲרֵי בְּךָ אֵין כָּל דַּעַת

חָשׂוּף בְּאוֹן כֹּחֲךָ

לֹא חֲבָל ?

 

נִסְּיוֹנוֹת בִּי... יֵשׁ כִּי רָב

הַפְסָקוֹת בֵּין זְמַנִּים, אֵין בִּי אָיִּן !

וַאֲנִי כֻּלִּי רָצוֹן

לְהֶמְשֵׁךְ חִישְׁקוּקֵי אָהֲבָה

בְּלִי בֵּינְתַיִם.

 

הוֹ, אֲנִי קַטֵרִינָה הַגְּדוֹלָה

חֵצִי מִמַּלְכוּת לְךָ נְתוּנָה

אַל תַּפְסִיק נָא,

לַחְדֹּל.

 רֹאשׁ גִּבּוֹרִים בְּהֶבְזֵק נְתִינָה

כִּי אִם אַתָּה קַפּוּט

אָז הָלַךְ לְךָ מִמְּךָ רֹאשְׁךָ.


3 - נשים - אי אפשר איתן ובטח שאי אפשר בלעדיהן - כמו שפרופסור סטיבן הוקינג המפורסם אמר - התעלומה הכי גדולה ביקום.... 


 

 


בת חווה  שנות אלפיים / יודי מרטון

 

שוב את ? בת חווה ?

כן זו עם התפוח.

 

לא הספיק נחש

לקלקל ת’מצברוח

כבר ביום למחרת

שכחת שכבר חשבת

מה חבל על זה העדן.

 

ורק לפי מבט

הם מסתכלים לך בעיניים

ורואים רק חַזוּתָיִים.

 

ואת שיה תמימה כזו

כציפור בעננים

בוא נגוס ורק תטעם

כי הטעם נהדר.

 

מיץ נוטף מן השפתיים

חֶשקונות לפרי בשל

ובטנך  היא רק מצער

מזכירה היא בן או שניים.

 

בואי נפסיק עם זה הלהג

ונחשוב איך מתקדמים

יש תרופות לזה הצער

לצנן את הגברים.

 

הן זוכרת את מקדם

שלטונות רבים נופלים

זו מטרויה כבר הוכיחה

אין משוא ואין פנים

מלחמות הם לטיפשים.

 

את חושקת הוא רוצה

לא הכול כאן מצופה,

וההוא עם השיניים

שלשון לך הוא חוצה

מרמה הוא והוזה...

שוב ת’פרי לך הוא מוצא.

 

ואנחנו זוג, שמיים !

ריבונו ? מה הוא רוצה ?

הן עברו שנות אלפיים

לא נגמר המחזה ?

 

4 - ים ים ועוד ים – אנחנו, אשתי ואני, מתים על הים על קצף הגלים על המרחב הכחול ועל הרחש המתמיד שכה מרגיע, היינו רוצים לגור ממש ליד הים אבל בישראל זה לא כל כך אפשרי...

 


זכרונות של קיץ/ יודי מרטון

תפוס צבע כחול למען הים,
לצורך עננות גבוהה גוון לבן,
צור צהוב בוהק מרום שמיים,
ואל תשכח לטפטף קצף גלים
מטיפות של מים.

 

דשדש רגליים, חיבוק או שניים

אה-לה-קרם על הכתפיים

נשק אותה נשיקותיים

ואז חדל.

 

כי היום זה מחר, ולך יש רק רגע

שאתה שם והיא רק שלך

אז שמור את זה בזמן

ואל תשכח, כי צריך להיות מוכן,

לקיץ כה חם, שלא בא ככה סתם

אלא מאתמול לתקופה,

לזיכרונות, לאהבה.

 

יולי-אוגוסט היום זה כבר כמעט שנה

ובכל זמן שהיא רק רוצה

שעה לחורף לפוך ולמיטה

וכל היתר

מהתחלה.

 

כי קיץ זה לא סתם תקופה

זה חיים, זו לא הפסקה.


 

 

5 - מוקדש לאשתי, שלומית שקד, מנהלת תיכון אחוזה של בית הספר הריאלי העברי בחיפה - הכול זורם – תנוחי כשאת חולה...

 



קימה / יודי מרטון

 

עת חשתי את הבוקר
ושרעפי חלומות נגוזו
וצינה חדשה בגופי נוגעת
וזה קריר.
ושמיכות הפוך צננו
וזוגיות המיטה נסוגה,
אז נפשרתי קלות
וכולי נמרצות.
ואת כה יפה, ובאין מרגוע
וחולה כה זמנית
ואנרגיות של מדוע, ועכשיו פעלתי כי כבר
יש בך מתמיד.
ונוחי קצת אהובתי, מסרי גופך לנחת
עדני עצמך לכסות
לרביצת היום, לבריאותך
חשובה היא לכל.
והחינוך אינו על פי הפחת, והכל
שם תיפקודים.
כי את כאן נחה, אבל העולמות ממשיכים.

תגובות