נילי עזריאל - וכל שאר יישובי ישראל

נילי ועזריאל – וכל שאר יישובי ישראל

כתב: שרון שפירא

ערב אל נעים, בוסתן הגליל, אור הנר, אודם תירוש ...

אני-עם, עזריאל בן-עמי, היוגב, חפץ-חיים.

נילי, בת חפר, עלמה חיננית ורעננה, קשת סגולה קצת גרופית.

בחן עזריאל, "מלאה ..., גבעתיים רימונים. חפצי-בה!".

יקום רמת-הכובש אלי-עד, "נילי! דורות..., יפית!".

"זנוח, נוגה ?..."

"פרוד !, אבל שלומי ייטב"

"יגור?"

"נחלה, גבולות תל-אביב רמת-גן.

"בית עובד?"

"משמרות!. ו-מעונה?"

"מעברות, בית מאיר"

"ומאיר שפיה ?..."

"סלמה ... מיטב ה-חירות!"

עזרי-קם, יד נתן, נעלה ל-תקוע?

צהלה נילי, "סא-סא קדימה!".

יושיביה, ראש פינה, טללים עפו-לה, אדרת יפתח.

יציץ היוגב, ו...-אשכולות, תנובות!,

אזי יד-חנה ברכסים, ומנוחה בפסגות.

"עזר, חניתה?!..., גבעת נילי, כבר גוש חלב, קדימה פתחיה !"

רתמים, בירייה, יפתח חגור, אצבע הגליל,

נחשולים, געש האון, יציץ תפוח ועטרת ארגמן.

ולפתע יראון, שער הגיא שומרה, "מגדל!, עד הלום!".

"והאון ?!..."

"רם און, לא עמוקה... "

"תדהר, אולי חד-נס? "

"ניין, !"

"אומץ נילי!", גונן עזריאל. "תושייה. סולם, מבקיעים ומצליח...".

"שער העמקים ירחיב, ומטו-לה".

"ופתח תקווה ?!... ".

"יאנוח, כי אין מזור. זיכרון יעקב".

ואח"כ, ב-גזר אחוזם, שואבה ושואבה ...

סער, געש ונטף האון ...

זרועה נילי, אומרת "חבר, גמזו איכסאל"

תקומה,

איילת השחר ברחובות

ארסוף !.