יצירות אחרונות
ים בי רוצה למרוד (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -29/04/2024 03:56
יָמִים שֶׁל אֲפֵלָה (4 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/04/2024 03:54
הרובוטים ואני – העתיד בעיני ההומור (1 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -29/04/2024 00:55
בא לי בלון (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/04/2024 21:40
כי אתה רודה בנו (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/04/2024 14:39
אוֹהֲבִים אוֹתָךְ / 1 / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/04/2024 13:46
שירים
כשאת (שותקת) ונעים בכבישכשאת (שותקת) ונעים
בכביש / משה ר. אזובי לטל השילוני תודה על תוכנית נהדרת כשאת
שותקת האוויר מתמלא, בנגיעות
של אור גם ממכשיר שמתבלה, לפתע
בשלוש האוויר הופך נעים, וכקסם
שיורד הנהגים קצת נרפאים. את
מלווה בקולך המצטרד, את
תחילתם של השירים, ממשיכה
ועוברת ברכות על עוצרי הרמזורים, מלטפת
קלות את השומעים לתמרורים, מערסלת
במילים את השיר הבא ואחרים. אחר
את שמה שיר, שנוטף קצת תובנות, ואז
כמו הריון עד, שאין כבר סבלנות, השיר
נגמר, ונולדה ממילותייך עוד משמעות, את
שוב שותקת ומאפשרת את הזמן, שיחלחל
לתוך נבכי הלב המתרגש, עם
צלילים של מים אף של אש, שבוערת
בקולך המצטרד, המתלחשש. את
נותנת את כולך אל הצלילים, של
זמרים ולהקות ואף פורטי כלים, מפרשת
את הכלי של היוצר, המלחין
והכותב והמזמר. ונוצרת
בתוכך ומכילה, את הקצה והמיוחד, של
איש הכרך השונה, בידע מאוחד, ונותנת
כך מקום ומשתפת את הכלל, מובילה
את המאזין במרכבתו של החלל מרחב
שמיעה לכל אחד, רחב ומשוכלל. בקולה
של מוזיקה משתמשת להניע את נסיעה, מרכבה
מתוחכמת, של גלגלים והאזנה מופלאה, וקולך
המלווה את הנוסעים ברגיעה, לאט
נמוג בצלצולה של השעה ארבע... כל
הזכויות שמורות © למשה ר. אזובי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |