שירים

אותה נקודה

חיי ריקים בלעדייך, נשמתי וכוחותיי אזלו,
רק לידך אני מרגיש את כל מערכותיי,
כולן פועלות יותר טוב לידך,
את האמת הפנימית, שחיפשתי בתוכי.

כשאני לצידך במיטתך, אני מתפלל שהלילה לא ייגמר,
זו הסיבה שאני לא ישן, אני רוצה לחוש אותך כמה שיותר,
לצבוע את חיי בגוונייך המענגים, אשת חלומותיי,
כשאת נרדמת, אני מקווה שמותר לי להביט בפנייך, מעוצבות להפליא.

כשאני לצידך במיטתך, כשהשמש פולשת לפרטיותנו,
אני מקבל אותה באהבה וביראה, היא העדה היחידה לאהבתנו,
היא האור שמאיר את פני האוצר היקר ביותר שלי,
לו היה ניתן לעצור את הזמן, הייתי עושה זאת באותה נקודה.

 
 
© נאור ברזני – כל הזכויות שמורות

תגובות