זיכרונות ילדות

זיכרונות ילדות
""""""""""""
נולדתי בת"א , ברחוב שבזי .
לא הייתי תמני,אלה אשכנזי.
אומנם הרחוב היה צר,
אבל מאז שירים אני שר.

בחנות המכולת הקטנה והחמודה,
מאחורי דלפק, מלכה המוכרת עמדה.
חוץ מלחם, חלב וחמאה,
היא גם מכרה, דברי מתיקה.

בידי לא היו בכלל מעות,
ומעיני היו דמעות יורדות,
כי מאוד רציתי דברי מתיקה,
ואימא, על ידה אותי הייתה מחזיקה.

ואז בשקט, בשקט, לתוך כיסי הייתה מלכה דוחפת,
מסטיק, או סוכרייה עם ריח של רקפת .
ובלילות התנים והחתולים היו מייללים.
ומתוך הבתים היו שומעים שירים ומזמורים.

וכך לאורה של העששית אחי היה מכין שעורים,
ואני בתוך חדרי הדל מחפש ללכוד עכבישים.
ברחוב היו עוברים שריוניות, ועל עוצר מכריזים.
מדביקי הכרוזים מפעם לפעם לביתי היו קופצים.

זו הייתה תקופה אחרת, בלי חשמל או טלוויזיה.
היה לידינו מוכר הגרעינים ומשם שמענו שירים.
בערב היינו כל הילדים יושבים ומפצחים גרעינים.
ומספרים סיפורים על בחורי המחתרת הגאים והיפים.

לא שמענו על בחורים שנסעו להודו לתפוס ראש.
גם לא שמענו על ילדים שמסניפים ונופלים מעץ ברוש.
זאת הייתה תקופה אחרת, ענייה ברכוש, אך עשירה ברוח.
כל אחד טרם את חלקו למאמץ ולעשייה וכך נוצר הכוח.

וכך ברחובנו הצר,היה גר סנדלר מאוד מוזר .
בין מסמר למסמר היה שר ומזמר.
ברחובנו הצר, היה גר נפח אחד מוזר, בין קדח לקדח,
בין הלחמה ,להלחמה שר שירי מלחמה,ומנקה את האקדח.
*****************
לזכרם של היפים והאמיצים.
גדי רוט ----- 2003