טיפה

זה חזק וזה מגיע ואין לי ברירה אלא לתת לזה להיכנס

אומרים שיש בחירה

הנשמה שלי בחרה לחיות במקום נמוך

ולהתגעגע לגבוה

זה לא סתם שהיא בוכה

זה לא סתם שהיא מחסירה

היא כואבת את האובדן

ואני לא מצליחה לתת לה אוכל לנשמה.

זה מרגיש לי כמו אבידה

זו תחושה של מבוכה

לעמוד מולך ולא לדעת מה לתת

מאיפה להתחיל למלא לך את הריק

וכמה התחושות שלך משפיעות עליי

כמה את משאירה אותי יחד איתך

אולי זה בגלל האובדן שלך

והיום את לא רוצה להישאר לבד

ואיך שאת יודעת לבקש

מוציאה את החלק ההורס כל פינה

מובילה אותי שוב לאותה צורה

מכווצת, רוטנת, מתריסה

רוטטת

את נשארת שלמה

נותנת לי תחושה ריקה