מקרים של חבלה עצמית

בדלי סיגריות מעוכים

וחריפותה של כוס ריקה

כמו הרגלים לא בריאים

מתיישבים איתך

על הכורסה הנוחה הזו.

בקולך המעובה משנים

אתה תוהה כיצד זה

שהחלל בין מה שהנך

לבין מה שרצית

גדול כל כך.

שהתשוקה אינה משיגה

את המעשה.

שצעדים מהוססים

שוקעים לתוך רוטינה

ארוזה ומלוטשת.

אך האמת הפשוטה היא

שאהבת לצפות בכנפיים הנשרפות

שלך-עצמך ואת המרירות

העוטפת אותך כשמיכה.

להביט בציפורניך הכסוסות

וללעוס את הפצע המלוח

עד גמר.

כאב ענוג כמחבוק יאוש.

במראה עצמך הנופל

היתה זכאות לירוק בזעם

ולפרוש ברקיעת רגליים.

ואין בך כוח

להתחיל מחדש

רק להזות מציאויות פנטסטיות

שסופן טרגדיה

אפילו בדמיונך

הרי אין בך אמונה.

לגיטימציה לכאב

כצנצנת דבש.

שיירי מזונך מכבידים

על הבלח ניצוצות עמומים

לשינה שידיה אזיקים.

מחר

אתה אומר

הרי יום חדש.