בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים

בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים  / יהושע רוזנברג

הַבֹּקֶר נְשָׂאוּנִי רַגְלַי

לַמָּקוֹם שֶׁלִּבִּי חָפֵץ

עָלִיתִי בְּהַר הַמְּנוּחוֹת     

בָּאתִי לְבַקְּרֵךְ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים -

בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי.

לוּ הָיָה לִבֵּךְ עוֹד בָּךְ חַי

הָיָה מִתְרוֹנֵן לוֹ וּמְשׁוֹרֵר:

"כְּשֶלֹּא נִשְׁכַּחְתִּי מִלֵּב  

הָיוּ בִּי אֶלֶף זְרִיחוֹת"

כְּמוֹ שֶׁחָקוּק בִּמְפֹרָשׁ בָּאֶבֶן.  

אֲבָל אַתְּ הָלַכְתְּ לָךְ מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים   

בְּעֶרֶב שַׁבָּת,

לֹא עָרַכְתְּ הַשֻּׁלְחָן,

לֹא הִדְלַקְתְּ הַנֵּרוֹת,

שַׁבְתְּ לְאַדְמָתֵךְ, מָצָאת מָנוֹחַ

בַּמָּקוֹם שָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ.

שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ - וַוי אָבְדָה נֶפֶש,

נֶפֶשׁ חַיָּה -  רוּחֵ מְמַלְלָא.

אַתְּ שׁוֹתֶקֶת עַכְשָׁו -