עיישה בת סולטן

עיישה בת סולטן

פרק א' – אוהל הנשים

התער הושחז והונח על מפית קטנה. האוהל נסגר ונאטם, הנשים הקרובות לאם, אימאן, הצטופפו באוהל בשמחה מתונה. הנערה הובלה בידי אמה,  רועדת ואינה יודעת את הנעשה.

יריעה רכה על מזרון דק הונחה וציפתה לנערה.

לאם נרמז להסיר את בגדי הנערה ולהשכיבה על היריעה. הנערה אחזה בשמלתה ממאנת להיפרד ממנה. כאן הנשים פנו לעזרת האם, הן ליטפו את הנערה ומשכו בשמלתה עד שהיא נשארה עירומה כביום היוולדה. אשה אחת לבושה גלביה שחורה וראשה עטוף כולו גם בבד שחור , ניגשה אל הנערה ובידה גלביה צבעונית, גוף הנערה היה כולו מכווץ לכדור כעובר ברחם אימו. האשה החלה להלביש את עיישה , הנערה הבתולית בגלביה הצבעונית ולאחר מכן השכיבוה על המצע שהוכן מראש. 

חבילות של קרעי בדים נערמו בפינה וחיכו לאות, בקבוק ובו נוזל שקוף הונח אף הוא לידם.

עיני הנערה נעו בסיבובים חדים ופניה חוורו כסיד. האשה המלאה, פאטמה, הרימה קולה וקראה לסדר, כל הנשים השתתקו ועיניהם אליה מחכים להוראות.

"איחזו בידי הנערה, את ואת ואת " פקדה.

"ואתן איחזו ברגליה" פנתה לשאר הנשים.

אם הנערה, לבושה שחורים,  כאן באוהל הרשתה לעצמה להסיר את הרעלה מעל פניה, אשר גילו ארשת פנים מתוחה, היא אחזה בראש ביתה הצעירה הנד מצד אל צד ובידה מפית קטנה לספיגת טיפות הזעה ממצחה.

נשימותיה של הנערה נעשו מהירות כשל קטר מעשן. נערה בתחילת פריחתה, שזה עתה הנצו ניצניה כשאגלי טל גולשים מהם מטה. נערה שחומה הייתה עיישה, אפה קטן ושפתיה דקות וכל גופה כשריג גפן מטפס ומתפתל.

האשה השמנה, פאטמה,בעלת פני גבר מחוספס, הניפה את התער בידה הימנית, ובשמאלית אחזה בניצן הקטן שבין רגלי הנערה, התער ירד במהירות כנץ העט על טרפו ובבת אחת קטמה את ניצן הנערה.

קול צווחה עזה נשמע בחלל האוהל, סילון דם פרץ מבין רגלי הנערה היישר אל פני האשה וצבע אותם בסומק כהה, משם ירד כמפל על ידיה ועל היריעה שגוף הנערה שרוע עליה.

"אימאן, תני לי את הסמרטוטים מהר יאללה"

הבדים הונחו על הניצן הקטום אחרי שחוטא במי הבקבוק שתוכנו אינו מזוהה.

הנערה, עיישה בת סולטן, נאלמה , נשימותיה התמתנו וליבה לא נשמע, כמו נדם הוא.

עיניה נעצמו והיא חשה את גופה מרחף כמו רוח רפאים.  

זה הוצג גם בסרט בשם טהרה שאפשר להעלות בגוגל.

רחלי ג.

11.9.2011

כל הזכויות שמורות לרחלי ג. ©