חג האהבה

אתמול אלפי אנשים חגגו את היום הזה שמסמל עבורי כרגע כל מה שאני שונאת.כל מה שמכאיב.ובעיקר מזכיר אותך.הייתי כל היום חסרת מצב רוח בגלל היום הזה למרות שאתמול בבוקר ראיתי אותך ודי ניסיתי לעקוץ אותך על הדברים שדיברנו כמה שעות לפני.מתחתי את הגבולות שוב אבל אז אחרי כל השעות הבנתי משהו.שהשנתיים האלה...האחרונות לא היו שונות בהרבה מאתמול.הרי ששני חגי האהבה הקודמים היא בילתה איתך רק שאני לא ידעתי עליה.זה כואב לא פחות אבל היום שמעתי לעצתו של אדם שנתן לי את הכוח הנפשי לנתק אותך ממני בעוד מובן ואני שמחה שלי אישית היה את האומץ לפנות אליו.הוא יקרא את מה שאני כותבת עכשיו כי אני רוצה שהוא ידע כמה הוא משמעותי כרגע וכמה המילים שלו מחזקות למרות שאין מעבר.גם בגללך גם בגללו וגם בגללי.אז ביי ביי אהבה ושלום שפיות