לו מחיתי ברוטשילד

לו מחיתי ברוטשילד
כתב: שרון שפירא

במקור מילים: ג'רי בוקושלדון הרניק, תרגם דן אלמגור

לו מחיתי ברוטשילד
אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם
כל היום מוצץ לביבי את הדם
ולכל ח"כ ואיש עשיר
לא הייתי נח כלל
אבה דגה דגה דבה דבה דבה דבה דם
כל היום צועק זכויות אדם
ומאשים טייקון ואיש עשיר

הייתי אז דורש דירה במרכז,
על חשבון הממשלה,
ושכר דירה של אחד חלקי מאה.

משכורות -  רק עולים,
מוצרים - רק יורדים,
כל השאר מתקציב המדינה,
רק שידעו שזאת ביתה של מחאה!

אז החצר תהיה מלאה ילדים
ולכולם כולם חינוך חינם

צדק חברתי יצעקו בקול אדיר
עד ארצות הברית והבנק העולמי
שיידעו הצדק רק על חשבונם

לו מחיתי ברוטשילד.....

ואמנים וסופרים, אצלי על המרפסת
עם כובע לבן מתאים,
כמו שיש לסטודנטית דפני ליף.
והם ישירו שירי הלל סוציאליסטים

ויאיימו על עשירים

כי צריך בקפיטל רק להצליף.

יבואו כל הסטודנטים לשאול בעצתי
גם ביבי אותי ישאל אז
מי ללאום יכסה החוב:

אולי יוון או ספרד

כי הטייקון כבר ירד

כדי שלא תיזרקו סתם לרחוב?

ולא ייפול לי סוף-סוף האסימון

ואבין שטעיתי בדברי.
כי בלי כסף אין צדק חברתי!

ואז אוכל סוף סוף להישאר בבית
לשבת, ולבכות על מפעלי,
לראות איך הייצור הועתק אל המזרח.

ולהתפלל על שובו של ההון וטייקונים
עם איטליה, יוון ופורטוגל.
וזה יהיה חלום נפלא כל כך...

לו מחיתי ברוטשילד.....

הו, אלי, אל תבוש ותיכלם.
כשנדרוש מביבי הצדק לגלם

מה יהיה בספטמבר כשכל זה ייעלם
מי החוב כאן ישלם?!...