שירים

מוקדש לאבא שלי - יהודה ארדיטי ז"ל

שלום לכולם,
שמי הילה ואני הבת של יהודה ארדיטי.

אבי זכה לכישרון כתיבה אדיר, ובאמת שקטנתי...
אבל במהלך התקופה הנוראה הזו, מאז שהתבשרנו בבושרה המרה על מחלת הסרטן, מצאתי את עצמי כותבת שלושה שירים.

הראשון היה כחודש לאחר שהתבשרנו על המחלה. 
השני היה כעבור 5 חודשים.
השלישי היה היום, כעבור 8 חודשים, כשנפטר.

השירים מוקדשים לאבא שלי באהבה רבה.


יום שישי, 10.12.2010

איך מחייכים כשהכל כואב
איך צוחקים כשהלב דואב

מנסים לשדר שהכל כרגיל
כשבפנים מועקה ופחד אדיר

יהיה בסדר כולם אומרים
חזקים נהיה אנחנו נשבעים

מה יהיה הסוף? זו לא נדע.
הסוף יהיה טוב ויהי מה!

הוא נלחם בכל הכוח
ואנחנו איתו נלך עד סוף העולם

זוהי דרכה של אהבה. 
זוהי דרכה של משפחה.

לאבא.



יום ראשון, 10.4.2011

הזמן חולף ועובר
החיים לכאורה מתנהלים כרגיל

בין לבין נבראים חיים
בין לבין מוצפים בכאבים

פשוט מחכים ללא נודע
ממתינים בציפייה

דואבים וכואבים
אך לא מוותרים ולו לשנייה.


יום שישי, 29.7.2011

עברו 8 חודשים, והיום ממנו הכי פחדנו הגיע.
זה לא נתפס, אבא, שאתה איננו.

כשהתבשרנו בבשורה הרעה על המחלה האיומה, 
אמרתי לך שאתה עוד חייב להספיק לראות כל כך הרבה דברים
להיות בחתונה שלי ולראות את הנכדים.

במעמקי ליבנו ידענו שהסוף יגיע, כי המחלה הזו לא הירפתה.
אבל הכאב גדול מנשוא והעצבות נוראה.

אני אוהבת אותך המון, אבא, וכמו שאמרתי לך, גאה בך!

גאה על המלחמה האיתנה עד נשימותייך האחרונות,
גאה על יצר הסקרנות, על החוכמה הכה רבה, על דרכייך ועל מי שהיית לאנשים אחרים ולי כאבא.

החיים ימשכו ואתה תלווה אותנו בהם מידי יום.
תחסר לי המון. תחסר לי המון....!


תגובות