שירים

שיר ראשון מתוך טרילוגיית שירי מחאה (עלק)

 
השמש הצולעת שובתת כבר יומיים,

מועכת את העיר במכבש קרניים,

הרגולטור כבר מזמן מכור,

לאחרונה הוא שוב פסק לרעת הציבור,

לפני למעלה מעשור חצינו את סף האלף (עזאזל)

ועדיין פנינו לשמים בשאלה "אייכה אל"?

אנו מביטים בעין של אימה, אל שברים של אדמה,

המרקם נסדק ופנינו חרוכות,

אנו דרוכים אך זנוחים, מוטלים ברחובות,
בתנוחת סרק,
הרופאים לא מצאו חיידק
כי אין לבן בגרון,

אז גרסנו שהחיידק שלנו

מזן חדש , זן של רצון,

זן של חופש, זן של תשובה

כנגד כל גורמי הכישלון.

מחר אשחר, באוויר המשתחרר,

לאל,שאולי כלל לא קיים,

אולי רק מסתתר,

מחר, עם שחר, אצא לחפש את אדון עולם

ואז אדע אם הוא "השמש הצולעת"

או שמא הוא מצוי, מדעת,

מאחורי היטל של אור מסנוור!

תגובות