על מגש של כסף

הגישו לך

מטיל של זהב,

עדנה שכזו לא הייתה לך

מאז יום היוולדך,

אדמתך רוויה

אך מהותך צחיחה לדורות,

משמעת של מים

היא עדיין תכלית משנתך

הגם שברבים ידוע

כי פסה מן העולם.

על מגש של כסף

הגישו לך

את תפארתך

ודגלייך הגדולים

עדיין מתנוססים,

בטקסים,

בכל שנה,

אך שדרתך בלה

וגאוותך מופרכת.

תדיר את נדרכת,

נזעקת על נקלה,

מסתכסכת,

קנאית,

אחוזת חימה,

מקדשת ערכים

מטילי אימה

ובאחרית הרצף

ינפץ מטיל הזהב,

לרסיסים,

את מגש הכסף.