הַמַּר וְהַמָּתוֹק

 אֲנִי קוֹרֵא אֶת הַמִּלִּים

אֲשֶׁר נָחוֹת עַל לְשׁוֹנֵךְ

הֵן קָשׁוֹת כְּצוּר הָרִים

הֵן מַבִּיעוֹת אֶת כָּעַסֵךְ,

אֲנִי בּוֹרֵר מִן הַמִּלִּים

מִי בְּחֵקִי, מִי בְּחֵקֵךְ

וּבְסוֹף הַיּוֹם בְּאַמְתַּחְתִּי

קַמְצוּץ מִלִּים מִלְּשׁוֹנֵךְ.

אֲנִי רוֹאֶה נָהָר דְּמָעוֹת

זוֹרֵם וּבָא מֵראשׁ הַהַר

בּוֹ אַרְוֶה אֶת צִמְאוֹנִי

אַךְ טָעֲמוֹ הוּא טַעַם מַר,

אֲנִי לוֹגֵם וּבִי הָאֵשׁ

כְּמוֹ נְשָׁכוּנִי בְּנֵי זְאֵב

רָוּוֹ אַרְוֶה אֶת צִמְאוֹנִי

אִם בּוֹ מָרָה וְהוּא צוֹרֵב.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ צְעַדִים

עוֹלִים מִתּוֹךְ שְׁבִילֵי הַגַּן

הֵם הוֹלְמִים כַּקַּרְדּוֹמִים

וּבָם הַזְּמַן עָצַר מִכְּבַר,

אֲנִי מוֹשִׁיט אֶת שְׁתֵּי יָדָי

לִלְפוֹת אֶת אַהֲבַת נַפְשִׁי

וְהִיא כְּרוּחַ שֵׁד רָעָה

נוֹהָה הַרְחֵק מְזִכְרוֹנִי.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 1762/41 שייכות ל – shulibangi  ש. שאול