אסף סמוש

אני מקסים, זאת המחלה שלי. בחור מקסים שכזה, לא מתכנן לרוב, איכשהו זה קורה. אני לא רוצה להיות מקסים בדרך כלל, אבל לא נעים לי שלא. הייתי מעוניין בכמה תיקונים קטנים בעמוד השדרה שלי, יישור פה ושם, משהו קטן שיהיה לי על מה להישען כשאני רוצה לעמוד על שלי. מתפשר זו בהחלט תכונה שיציינו מכריי אם יאלצו לאפיין אותי, מתפשר אפילו ברמה שבה המים הפושרים כבר די קרים. כמה אני חמוד, אוי כה חמוד שאפילו גורי כלבים מרגישים קצת לא נעים. מין בחור שכזה, לא משתדל להיות כזה או כל דבר אחר. זה כיף לאהוב אותי, ניחנתי במקסימות כזו ועכשיו אני תקוע בקסם שלי, תקוע בבחור שכזה, נעים כזה כמו מר גמיש שמתרכך. יש לי רגליים חזקות ולב עמיד באופן יחסי, אני מעשן קופסה ביום, אוהב לקום בבוקר ולגלות שאני כועס, אני קורא ספרים איכותיים ושומע מוסיקה איכותית יותר, יש לי יכולת וורבלית נהדרת כשאני מרוכז, אני מצליח ליהנות מהחיים בעיקר כשאני מסטול, אני מקסים מאוד, לפעמים זה עולה על העצבים. יש לי פרצוף חמוד כשאני מתעורר אחרי שמתרגלים לעיניים הזעופות, אני אוהב את הקפה שלי בעיקר בבוקר ובערב, אני אוהב לקנות נעליים אבל מדחיק את הרצון, אני בחור מנומס בעל מחשבה אירופאית, אני מתמזג. אני אסף סמוש, בן שלושים, פרוד, מתמודד עם החיים בדרך היחידה שאני מסוגל להתמודד איתם נכון לעכשיו. יש לי איזה חבר וחצי למקרה שאצטרך, יש לי מה לעשות במשך היומיום ואני יודע איך לשעשע את עצמי. אני מאוד אוהב לישון, מאמין שאלוהים נמצא איתי כשאני ישן והוא רק איתי, שומר עליי מפני תקריות לא נעימות. כמה אני שונא ואוהב אותי וככה צריך, מאוזן שכזה, מקסים שכזה. יש לי כמה בעיות ואין לי שום בעיה איתן.