מחכים

אחד: נו

שני: מה נו?

אחד: למי מחכים?

שני: מחכים

אחד: סתם מחכים?

שני: לא, מה פתאום סתם. מחכים, מחכים.

אחד: למי?

שני: מחכים, מה זה משנה למי?

אחד: משנה, מה, סתם אני מחכה?

שני: למה לא? וגם, מה כבר יש לך לעשות?

אחד: טוב אולי אתה צודק

שני: נו יופי

אחד: בחייאת, זה למשיח, אנחנו מחכים פה למשיח?

שני: לא, איזה משיח. משיח...

אחד: אז רגע, אם אנחנו מחכים פה, למה שלא נזרז את זה, נעשה משהו?

שני: למה לזרז? בשביל מה לזרז? מה רע לך פה, הנה, רוצה קפה? יש קפה

-האחד מושיט לשני את הכוס והשני מוזג לו קפה-

אחד: מה, אתה רוצה סתם לשבת כאן, בשקט, לא לעשות כלום?

שני: כן, מה רע לי?

אחד: אני חושב, אני חושב אולי כדאי שנעשה משהו, אולי נלך, נפגין, שנפסיק לחכות...

שני: בשביל מה להפגין? בשביל לעשות רעש? סתם רעש? הרי נפסיק לחכות כשירצו שנפסיק לחכות, אז בשביל מה להפגין? סתם?

אחד: לא יודע, אולי אם נפגין, אם נראה לאנשים שאחראים על זה שנפסיק לחכות, שנמאס לנו לחכות, אז אולי נפסיק לחכות? אולי יקרה משהו?

שני: ניסו, לא הצליח

אחד: מה לא הצליח?

שני: לא הצליח, לא הצליח, מה לא הבנת. ניסו, לא הצליח.

אחד: אז אפשר לנסות עוד, אסור לוותר.

שני: מה לוותר, מה אני מוותר? אני לא מוותר, אבל אני מחכה, אתה רוצה להפגין? לך תפגין, לא יצא לך מזה כלום, תאמין לי, לא יצא לך מזה כלום.

אחד: למה לא לנסות?

שני: תנסה, תנסה, למה לא? למה לא? תנסה, אבל אחר כך, שתחזור לשבת כאן לידי, שתחזור לשתות קפה כאן לידי, אל תגיד שלא אמרתי לך.

אחד: אז בשביל מה אנחנו מחכים?

שני: בשביל שיהיה לנו למה לחכות, אתה יודע, ככה זה. אנחנו תמיד מחפשים משהו, לחכות למשהו. אנחנו לא יכולים בלי, אנחנו, אתה מבין, אנחנו הישראלים, קשה לנו שאנחנו לא בציפייה. הנה, אנחנו כבר אלפי שנים מחכים למשיח, וכלום, כלום, אוויר, עושה מאתנו צחוק. אבל מה? מחכים.

אחד: זה דווקא יפה, אופטימי.

שני: אופטימי אופטימי אבל לא ריאלי.

אחד: אם לא ריאלי למה אתה יושב פה?

שני: כי מה יש לי לעשות?

אחד: תביא עוד קפה...