הגבירה הקרה

טמונה בתוך ליבך.

הד נשימתה

מקפיא את שרירי אהבתך.

ערפילי מבטיה

מסממים את עינך.

אתה שבוי

בבית המחבוש של דמעותיה.

נתון

תחת להט רגשותיה.

מתמקד

בזוהר הליכתה,

בחתחתי בגידתה.

אינך מביט מעבר ליופייה.

לובן נשמתה

סמוי מן העין

מסתתר תחת מעטה של קור

שחור משחור.

זגיגות אישוניה

מקפיאה את ליבך,

את מוחך

את קצות בהונותיך.

אתה מדמה בחלומך

ששפתיה הכחולות

מנשקות בנוקשות רכה

את שפתיך

ממיסות את מועקותיך

מחללות על מיתרי גרונך

הנאלם.

אך כשאתה מתעורר

אתה מעכל.

הגבירה הקרה

היא רק עוד הזיה

במדבר החיים

הלוהט

שאתה עובר בדרכך.