השיפוצניק

עיניו של השיפוצניק,

התכולות,

סיפקו הוכחות חותכות

בזמן שהכה, בפטיש של נגרים,

על קירות של דירות מגורים.

שערו של השיפוצניק,

הבָּהִיר,

שיווה לו דימוי מזהיר

גם כשהיה מדביק פנלים במלט

וגם כשריסס שמן על ציר של דלת.

הוא משך את העין,

הוא בלט בעדת הטייחים,

כולם הרימו ידיים,

אפילו הרתכים,

לאיש מהם לא היה סיכוי

והוא, תמיד היה לו כיסוי,

מהקודקוד ועד סוליית הנעליים.

גזרתו החטובה,

עשתה לו קידום מכירות

כשהיה מתקין אסלות

וגם כשהיה מנגב עודפים

מהדבקות אמנותיות.

גינוניו מלאי האון,

הליכותיו כשל שחקן קולנוע,

הצעידוהו בגאון,

אל האלפיון העליון

של המקצוע,

הוא נתפס בקרב הלקוחות

כקבלן צמרת , לא פחות.

תמיד נזהר לתקן תסרוקת ,

לסקור במראה שמא קיימים

פגם בבגד,

או כל בעיה חזיתית אחרת,

הוא תמיד זכר להציץ

במראה, אך, למרבה הצער,

חל אצלו, באחד הימים,

כשל די מר,

שנבע מעניין קטן וצר,

ידידנו המוצלח

לא הצליח להתחמק מכך,

העניין הזה היה בעוכריו

או, יותר נכון, ... באחוריו,

הוא הקיץ

מאוחר, הוא לקה בבעיה,

ישנה נושנה,

שלאחריה כל הטוב נפסק,

הוא כשל במלכודת המפורסמת,

מכה שיפוצניקית מחורבנת,

שהפילה אותו לארץ, ללא כחל וסרק,

עד אז הוא באמת היה ענק,

אבל סופו "קדחת",

עד אז הוא היה "שפיץ"

ובסופו של עניין "גמר" אותו  

"המחשוף של התחת"

או בעברית צחה...

"החריץ" .