פרשת שְּׁמִינִי/דודי

בס"ד                                                                                                23.3.2011

פרשת  שְּׁמִינִי/דויד סמוכה

טכס המילואים

של הקרבת הקורבנות,

מסתיים ביום השמיני,

על ידי אהרון.

כאשר כבוד ה'

נראה הענן.

משה ואהרון,

מברכים את  העם.

בני אהרון נדב ואביהו הכוהנים,

על דעתם "אש זרה" מקריבים.

אותם לא ציווה להקריב אלוקים,

על מעשה זה  בחומרה נענשים.

י,א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ,

וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת;

וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.

אש יוצאת מלפני אלוקים,

למוות שורפת אותם חיים.

כאשר את מחזה הנורא,

רואה ב"שידור חי" כל העם.

י,ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה,

וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.

בחלקה השני ,

של פרשת שמיני.

נקבע אלו בעלי חיים,

מותרים והאסורים.

יא,מז לְהַבְדִּיל, בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר;

וּבֵין הַחַיָּה, הַנֶּאֱכֶלֶת,

וּבֵין הַחַיָּה, אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל.

הבהמות שמותר אותן לאכול,

צריך שיהיה להם את התכונות הבאות.

שוסעות שסע ומפריסות פרסה,

מעלות גירה לדוגמה הפרה.

ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה:

אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם.

ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם.

ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם.

ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם.

ח מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ; טְמֵאִים הֵם, לָכֶם.

חיות המים המותרים לאכילה,

הם כל בעלי הסנפיר והקשקש.

יא,ט אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:

כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.

ומשרץ העוף

מותר לאיכול.

את בעלי הכרעיים  הארבה ,

החגב והחרגול.

יא,כב אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם, תֹּאכֵלוּ-

-אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ,

וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ;

וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ,

וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ.

שבת שלום!!!