יצירות אחרונות
נִצְחִיוּת שִירַי (0 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
סיפורים
שלי ושלךחלמתי בלילה על המזנון שלנו. המון זמן שלא הופעת בסדר היום
או הלילה שלי. הספקתי לעבור לא מעט, להתקדם הלאה? מה שנקרא... אבל בלילה חלמתי על המזנון שלנו. הוא היה ריק. וניראה
שנכנסו אליו אנשים אחרים בזמן שהיינו חסרים. ואתה לא היית שם. אבל אני חיפשתי מה
לאכול. ונידמה היה שנותרו רק שאריות, ולחם מעלה עובש. אבל אני נברתי בין המדפים, ומצאתי
לחמנייה חומה ורכה, שבתוכה פרוסות נקניק תה מעושן. על מעלה הדלפק היו גם חטיפי בריאות חדשים מכוסים בעטיפה ירוקה
מבריקה. והחניכים שלנו לפתע הופיעו בביתם הנשכח. אז לא חשבתי יותר מידי. ופשוט
הלכתי אחרי הדחף, למה לא להכין לכולם ארוחה? מהשאריות שנותרו במזנון העזוב, שלי
ושלך...המדפים צבועי הגועש האדום והמקולף, העלו אבק, ואני התרוצצתי בין מימדי
החלום החמקמקים,וניסיתי להוכיח שהלחם שמצאתי על המדף לא מקולקל ואפשר לאכול ממנו ולהשתיק את הרעב. אז הקצתי
לפתע מהחלום וההתרוצצות נדמה. והרעב נותר. זכרתי שחלמתי על המזנון שלנו, אבל עדיין
לא ראיתי אותך. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |