עצור בשם החוק!!

עצור בשם החוק! / אביעד גוטפריד.

כל מה שקשור לסדנאות של שיפור אישי לא באמת יכול לעזור לכל אחד "לעשות את השינוי".
כי ההנחה הראשונית שלהם היא שיש משהו אחד שטוב לכולם ואם כולם יעשו אותו באותה דרך בהתאם למה שהם רוצים הם יצליחו.

וזה עצוב, כי אם מלמדים אותך וכל דבר חייב להתנהל על פי לוח זמנים מחורבן כדי שהוא יצליח, 
ואתה אף פעם לא היית טיפוס של לוחות זמנים, אחרי סדנא כזו תהייה משותק כי אין לך לוח זמנים. 
וזה ממש זוועה. אם אתה פועל ככה איך שבא לך זה לא מספיק, כי אין לך לוח זמנים לכל דקה בחייך ואז אתה מבזבז זמן. הזמן הכי גדול שלי מתבזבז בתסכול על זה שאין לי מה שחייב להיות כדי להצליח.

הדבר הכי מעצבן בכל מה שקשור לחוקים האלה שכולם, הורים, מורים, בוס, מאמנים אישיים, זה שהם שוטפים לך את המוח במה שלפי דעתם צריך להיות לך בראש ולכוון את ההתנהגות שלך ואת החיים שלך. אחרת, מי יודע לאן לא תגיע?

אני סטודנט לפסיכולוגיה, למדתי קורס בתכנות מחשבים, עבדתי 4 שנים כליצן, אני אומן יוצר אוהב לכתוב שירים ולנגן, לפני שבועיים סיימתי קורס על עסקי המוזיקה, בכלל אני אוהב אומנות.

כבר המון זמן שאני מאוד מתוסכל ולא מצליח לעשות שום דבר בצורה שתספק אותי.

לפני חצי שנה התחלתי להעלות את המסלול שלי לחיים חדשים, ולאחרונה אני מוצא את עצמי מתלבט מה בדיוק לעשות עם עצמי. אני רוצה לחזור לעבודה בליצנות, לכתוב ספר כלשהו, וחושב כבר חודשים על בניית אתר ודברים שקשורים לתכנות.

לפני רבע שעה נרדמתי מול המחשב עם כוס נס קפה ביד, פתאום אחותי התקשרה ואז קפצתי. הנס קפה נשפך על השטיח ואני התעוררתי.

בום!!! קלטתי בדיוק את כל מה שמתסכל אותי כבר זמן רב – החוקים האוניברסליים האלה שאליהם אני מנסה להכניס את עצמי. וזה, רק כדי אלה אלה שהמציאו אותם כדי שאתנהג לפי החוקים שלהם.

"אביעד, אתה חייב להתמקד בדבר אחד!!", הם אומרים, "לטובתך".

ההנחה היא שאף אחד לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, כדי להצליח בחיים צריך להתמקד בדבר אחד.
בולשיט.

הדבר הכי גרוע שאני מנסה לעשות כל כך הרבה זמן בלי להרגיש, זה להתמקד בדבר אחד.
התמקדות כזאת היא בדיוק הדבר שיכול לגרום לי תסכול וסבל בגלל שאני אדם רב תחומי, המיקוד הזה הוא בדיוק מה שיכול לגרום לי לעשות שגיאות בבחירות ממוקדות מדי, כדי לא לעבור על החוק הזה.
ויותר מכל, הדבר הכי חשוב בחיים של כל אדם הוא העובדה שאין שום חוקים שבאמת צריך לחיות לפיהם.

 אותה ההוראה של אמא, "להתמקד בדבר אחד", יכולה להיות במקרה הטוב, לעזור לי לבחור בחירה נהדרת אחת ויחידה מכל שפע הדברים שאני אוהב לעשות, במקרה הפחות טוב לבחור את הבחירה שפחות מתאימה ופחות תעשה לי הרגשה טובה בחיים, ומקרה הגרוע תהייה להתמקד בדבר אחד שאמא או אותם מאמנים אישיים חושבים שהוא הדבר החשוב ביותר כל חיי, בזמן שאני – הולך ונעלם.

 באור הזה של הדברים, אני חושב שדבריו של המאמן הלאומי הראשון הם הנכונים, ואני מצטט:

"להיות עם חופשי בארצנו", (נפתלי הרץ אימבר).

אותם אנשים יכולים עכשיו להסביר למה הם התכוונו ב"להתמקד בדבר אחד בחיים".

אבל אם בכל פעם שאני מכוון את עצמי לקראת עשייה או התנסות ייחודית במטרה לעשות משהו חדש או לשנות כיוון, או סתם בשביל הכיף, יבוא מישהו ויגיד לי:

"עצור בשם החוק!!". זה כבר גרוע. הצרה האמיתית היא ברגע שאותם "חוקים" והוראות אימוניות, שלא לוקחות בחשבון כל פרט, חודרות לעומק המוח והופכות לצורת חשיבה יש בכך סכנה.

בשביל שבו אני כבר עוצר את עצמי בכל פעם שאני עושה משהו לא ממוקד, או לא לפי לוח זמנים,אני מצמצם למעשה את החוויה הפרטית שלי, החוויה שלי כבן אדם.

ועד לפעם הבאה, תחיו בחופש.
אביעד גוטפריד.