הבלדה על ליצן הקרקס

אך אנשי הקרקס  בלבוש ססגוני

אימון אחרון לפני המופע

נמתחים חבלים, אוהלים

אך אחד הוא יושב בחדרו

לא על חבל ולא בגוב האריה

זה הליצן רבותי

על פניו מסיכה עוטה.

אצל הליצן הצחוק הוא מקצוע

ולא תעלול כלל

גם אם בליבו עצב וגעגוע

גם אם נשבר בו הלב או נחבל,

מכיוון שכולנו בזמן מסויים

עוטים על פנינו זיוף

עדיף שנחבוש לרגע אחד

חיוך על הפרצוף

אצל הליצן השגרה והבמה

זהים בחשיבותם

מחייך הוא פה צוחק הוא גם שם

חיוך בשפתיים ועצב בעיניים

כי גם אם הצחוק לא פורץ מן הלב

יודע הוא להמיס את הכאב

זה הליצן, רבותי

על פניו עוטה מסיכה.

גם אם ביום אחד מרה אחריתו

למרות כישוריו ולמרות חבליו

אבי הליצן, רב לוליין מיומן

מן החבל צנח אל מותו

כל אנשי הקרקס והעיר וקרוביו

פרצו כך בבכי תמרורים

בנו האהוב, הליצן רבותי,

חיוך לו בוקע מבפנים.

כי זה הליצן רבותי

על פניו עוטה מסיכה

מי יודע, הוא לא ידע

איך להזיל דמעה.