בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ

...  רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר "וכפר בעדו ובעד ביתו" (ויקרא ט"ז) - ביתו זו אשתו. אמרו לו:  אם כן אֵין לַדָּבָרסוֹף (משנה מסכת יומא פרק א משנה א).

עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה        (משנה מסכת תענית פרק ב משנה ב)

בֵּיתוֹ זוֹ  אִשְׁתּוֹ

בָּא אָדָם לְבֵיתוֹ -

'בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ'.

יָד מְעוֹדֶדֶת עֲלֵי שֶׁכֶם,

רַכָּה, נוֹגַעַת, מְלַטֶּפֶת.

אֶצְבָּעוֹת מִשְׁתַּלְּבוֹת, מַרְגִּישׁוֹת.  

מִלָּה טוֹבָה, אוֹהֶדֶת, תּוֹמֶכֶת,

עֵינַיִם קוֹרְנוֹת מְלַטְּפוֹת בְּחֹם.

לִמּוּד בְּחַבְרוּתָא,

שִׂיחָה בִּשְׁנַיִם  

יַחְדָּו גּוֹמְעִים מִמַּעְיַן הַחַיִּים.

חִבּוּק אַמִּיץ, אַהֲבָה.

חֲבֵרוּת, יְדִידוּת, רֵעוּת, אַחֲוָה.

אֹשֶׁר.

יֵשׁ לַדָּבָר סוֹף...  

שֶׁמָּא הָפַךְ בָּרִי. 

בָּא אָדָם לְדִירָתוֹ,

אֶל תִּקְרוֹת מְעִיקוֹת,

שְׁתִיקַת הַקִּירוֹת מְהַדְהֶדֶת,

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל שָׁנִים

עוֹלִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

שָׁב אָדָם לִמְעוֹנוֹ

וְאֵין לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ   

תִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.

 שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה   -    "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"

        בְּלֹא שִׂמְחָה  -   "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ"

        בְּלֹא בְּרָכָה   -   "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ"

        בְּלֹא שָׁלוֹם  -    "וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם"

        בְּלֹא חַיִּים   -    "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ"