פואמה בעקבות דו"ח מצב העוני בישראל 2010 .

קמתי בחפזון וליבי בחרון ואני סערון איך אוכל לישון.

נטלתי ידיי ורחצתי פניי לבשתי בגדיי ואכלתי פת די.

יצאתי לעבוד ולמשוך בעול מספר שעות ארור זה היום.

פרוק והתר עלה ורד כחמור וכפרד לא אוכל דבר.

מפרקתי שחוחה ויכבד המשא ורוחי נמוטה ובעיניי דמעה.

ופי נסתם וליבי זעק איך אוכל נשא בעול והסע.

יום יום תמיד ינקוף אותם הצרות גם בלילה השחור.

ועת שובי אבוא  לביתי עמוד בסיפי וכשלון חרוץ בליבי.

ובעיניי אראה ובבניי אחזה דומיה ושקט נסוך בלילה זה.

רעבים כולמו אחוזים אלמו ידעתי עדימו כי לא אוכל עלמו.

ישבתי בפינה בזווית מקורה ועיניי תלויה לאל בורא עולם.

עזור נא רחם נא הם בניך כולם יחד עבדיך.

ואם חטאתי ויכבד פשעי ומה אשתי ואחד עשר גוזלים.

במה פשעו ובמה חטאו כי הגדילו כי לא ידם עשו.

כפרתי עליהם ונשמתי תחתיהם קחני כעת לא אוכל השאר.

לראותם בסבלם ויחד ברעבונם בכול לילותיהם על לא עוול בכפם.