ויצא/דודי

בס"ד                                                                                              11.11.2010

פרשת ויצא/דויד סמוכה

יעקב בורח,

מפני כעסו של עשו.

אל דודו לבן,

לחרן הרחוקה,

בדרכו חונה בהר המוריה,

חולם חלום ומקבל מה' אבטחה.

שישמור עליו בדרך,

עד שובו בשלום חזרה.

טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשֵלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:

בהגיעו לחרן

ואת גמליו,

והולכת להודיע על בואו

לאביה וללבן,

וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ.  יג וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן-אֲחֹתוֹ

וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ, אֶל-בֵּיתוֹ;

לבן שמח הוא ציפה למתנות,

אך התאכזב ,יעקב בא בידיים ריקות,

אוכל חינם יעקב לא אכל,

על שהותו עבד שבע שנים את לבן,

עוד שבע שנים עבד על רחל היפה,

אך העורמה הוא קיבל את לאה הבכירה,

יז וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה.

לא ויתר על לרחל עבד עוד שבע שנים,

מארבע נשים נולדו לו תריסר  ילדים,

למרות שלבן ניסה לרמות אותו,

הצליח יעקב לברוח עם צאן מרעיתו.

יז וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים

יח וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ, וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ-

-מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם:

לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן.

שבת שלום!!!!!

בפרשת ויצא מסופר על יעקב אבינו שמגיע לחרן ורואה שם שלושה עדרי צאן הרובצים על הבאר.
יעקב שואל אותם מהיכן הם ועונים לו שהם מחרן. לאחר שיחה קצרה עימם אומר להם:
"וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל--לֹא-עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ" (בראשית, כט, ז).
רש"י מפרש דברי יעקב כדברי תוכחה: "לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד, אמר להם: הן עוד היום גדול", כלומר, אם שכירים אתם לא שילמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם, לא עת האסף המִקנה, כלומר, אם הבהמות שלכם, יש פה צער בעלי חיים כי עדיין לא הספיקו לאכול את מזונן ואם אתם שכירים, גונבים אתם את הבעלים שלכם, נתנו לכם שכר לרעות את צאנכם יום שלם ואתם מקדימים להשקותן מים טרם סיום הזמן שהן צריכות לרעות בשדה ויש כאן גזל.
שואל ה"ספורנו" מדוע יעקב מוכיח את הרועים, מה זה עניינו?
ומתרץ: "הצדיק ימאס את העוול", צדיקים לא מסוגלים לראות עוולה ולכן יעקב אבינו מוכיח אותם.
לאחר דברי התוכחה, עודו מדבר עם הרועים מגיעה רחל עם הצאן של אביה:
 "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּו" (בראשית כ"ט, י)ֹ.
בפסוק זה מופיעים המילים: "אחי אִמו" 3 פעמים. ו"אור החיים" שואל מדוע חוזרת התורה על צמד מילים אלה?
מפרשים חז"ל ואומרים שהפסוק בא ללמדנו שכל פעולה שעשה יעקב אבינו היה לכבודה של אמו מצד כיבוד אֵם, שכך אמרה לו אמו ללכת לביתו של לָבָן על מנת למצוא לו שידוך והוא עושה את מה שאמא שלו אומרת לו לעשות.