כמה עוד אפשר?

מה עוד כבר אפשר לכתוב?

שלא כתבתי, שלא אמרתי.

כמה עוד אפשר להביט?

לאופק? או על החיוך שלך?

רק אם תשב לידי, לא אל

תחבק, מספיק לי.

השהות שלך עושה לי

משהו טוב.

רק מחשבה עלייך אולי מתקלפת

נכון שהיה בעבר, אבל רוצה

שיתחדש לטובה, רוצה שנלחש

את שמה, הנה היא מתקרבת.

ומפללת.

בשקט בדממה, עוד מילים

עוד ליטוף, את שמה תחלש

והיא תגיע, תזיז את ראשה

ותירכון..

רק מחשבה עלייך, מגבירה את

הדבר הטוב שעומד לבוא, אולי

אלי, אקרא בשימך ואז תגיע

ותזכר.

בסוף כל יום, אתה בא

לא משנה לי, מה נשתנה

העיקר להביט בעיניים

מדברות, ללטף את התקוות

אשר היו כבויות מהרגע

רק מחשבה עלייך..מגבירה את

הטוב, לחבק עד כלות, לנשום

עוד נשימה.

ושאולי לא אשכח לזכור אותך

לא ארשום זאת על הדף

רק אחייך, ונאחוז ידיים

רק תחייך, ותבוא אלי