ראיונות

הזרקור (30) עם תו רון

תו רון – זרקור
 
כמעט ארבע שנים הוא אתנו כאן באתר. עיניו ניבטות בנו מאחורי עיתון הקיבוץ - שהינו חלק בלתי נפרד מחייו.  

הוא מגיח אלינו מעת לעת, מגיב כשיכול, ומכיר היטב את הנפשות הפועלות ב"דרך המילים".

ועתה אנחנו מבקשים להביט בו לרגע, להכיר חלק ממחשבותיו ודעותיו על העולם הזה.  

1-בניק שבחרת אני שומעת גם צליל וגם שמחה. איך נולד הניק הזה ומדוע דווקא?

 הניק הזה בא לי כהברקה בדיוק בגלל הצליל והשמחה ששבו את לבי.

2-מה אתה עושה בשעות הפנאי.

אני לא בדיוק יודע מה זה שעות פנאי, אולי דקות של פנאי. אני אוהב לטייל, לקרוא, לכתוב, לראות סרטים, לאכול ולבלות את הזמן עם אהוביי או עם עצמי.

3-מה היא העדפתך בכתיבה – שירה או פרוזה.

זה תלוי במצב הרוח ומה שמחליט לצאת, לפעמים זה אפילו מתערבב ואני לא בטוח אם זה סיפור או שיר. הכתיבה מביאה משהו ממני אולי חוויה או חלום או אמירה כלשהי באיזשהו מקום הכתיבה בשיר פחות מחייבת ובוטה אולי לכן נכתבו כל כך הרבה שירי מחאה. סיפור שמתחיל להרצות אידיאולוגיה מגיע מהר מאוד למשרפה. מה שמסתובב אצלי בראש זה בדרך כלל פחות שירים וסיפורים ויותר דיונים פילוסופיים שגם אם יגיעו לכתב אני בספק אם יעניינו מישהו מלבדי.

4-איך הגעת בכלל לכתיבה?

הייתי רוצה להגיד שתמיד עסקתי בכתיבה כמו יוצרים רבים לפניי, אבל האמת היא שכל התחום היצירתי אצלי נדחק לקרן זווית ולעדיפות משנית אחרי שאסתדר בחיים. החלום לכתוב היה איתי תמיד אבל חזרתי אליו כל פעם מחדש לאחר הפסקה ארוכה. זה איזשהו צורך שמקנן בי, או אולי איזה כשרון שדורש הכרה. תמיד היו באים אלי שאכתוב משהו לברך באיזה אירוע או להבדיל דברים לזכר בלוויה. הכתיבה איתי כמו איזה שריר מנוון שלא נימצא מספיק בשימוש. יש לי עוד כמה כאלה...

 

5-האם ברצונך להוציא ספר מתישהו בחייך?

להוציא ספר זה החלום שלי! רק לחשוב על זה מתחילות לרעוד לי הידיים וזיעה קרה מרטיבה לי את האצבעות. הייתי רוצה לכתוב ספר שכול מי שיקרא בו יראה בו את עצמו, ספר המראה או האגם המים המשקפים את הקורא ואז רק אנשים יפים יחשבו שהספר שלי יפה. (בבואה:-)) בכלל אני עוסק בכתיבה כי לא מצאתי דרך מוצלחת יותר להביע את עצמי, זה לא שאני כל כך אוהב לכתוב, זה בסך הכול די מתיש, אבל לפעמים יש דברים שפשוט חייבים לצאת החוצה.

6-מה היה הספר הראשון שקראת.

את הראשון אני לא יכול להישבע שאני זוכר, אולי זה היה טרזן או קרל מאי בניטו ויד הנפץ אבל סיפור שאני דווקא כן זוכר מהילדות היה "בעל זבוב" שהמחנכת שלנו הקריאה לנו בהמשכים, אולי היא ניסתה להגיד לנו משהו...

7-והאחרון –

אני קורא את סדרת פרסי ג'אקסון שהבן שלי נתן לי לקרוא, ואני מאד נהנה.

8-עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש. נמק והסבר.

משה רבנו, טוב אולי הוא לא בדיוק דמות ספרותית אבל הייתי שמח לפגוש אותו אם הוא במצב רוח טוב.

9-על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?

טרי פוקס, סבתא שלי, ביל קלינטון, אורי זוהר, שלמה ארצי.

10-ממה אתה הכי פוחד בחיים?

החיים תלויים על חוטים מאוד דקים ושקופים שאני משתדל להתעלם מקיומם ולהאמין ביציבותם כמעט אמונה עיוורת כדי שלא אשתגע מרוב דאגה. הילדים שלי ואשתי דבר ראשון ואחר כך המעגלים האחרים, אני חושש לארץ האהובה שלי, ישראל, ואני חושש לכדור הארץ האהוב שלי ולתושביו. אני רוצה לעשות טוב ופוחד שיותר מידי טוב או כוונות טובות מביא לרע ולא חסרות דוגמאות. אפילו ילדים (שזה הדבר הנפלא ביותר והמתנה הנהדרת ביותר שזימנו לנו החיים), אם אנחנו עושים יותר מידי מהם ומוסיפים לזה את כל ההתקדמות ברפואה (שזה דבר נפלא בפני עצמו) - בסופו של דבר אנחנו גורמים לפיצוץ אוכלוסין, דילול משאבים ונזק סביבתי.

11-ומה מרגיע אותך?

מוזיקה, סרט, ספר, טיול בחיק הטבע, ללטף את הכלב, חיבוק מאשתי, לשחות בברכה.

12-מהו הזיכרון החזק ביותר שנחרט בך?

יש לי לא מעט זיכרונות חזקים שאני מנסה להדחיק מהשירות הצבאי וגם מתקופות קדומות יותר בקיבוץ. בקשר לזיכרון קולקטיבי אני זוכר את הרגע שעמדתי מול החלון ברמת-גן והבטתי החוצה על העצי הבוסתן הקטן שנטע סבי, אבי אמי.היה הראשון בפברואר, משב רוח נעים עם ריח הדרים נשב בפני מהחלון, בדיוק ארזנו את הדירה לקראת עזיבתנו את הארץ בעוד עשרה ימים, לפתע הטלפון צלצל, סבתא שלי, אם אבי, אמרה בקול רועד שהקולומביה התרסקה. זיכרון נוסף היה כמה חודשים קודם ששמעתי בעבודה שמטוס נכנס במגדלי התאומים ואשתי עם התינוק הצורח בידיים,התקשרה אלי בהיסטריה שהעולם נחרב ואני צריך לחזור מיד הביתה. במקרה היה לי אותו יום את האוטו אז יצאתי מיד בדרך ליד הקאנטרי שמעתי את השדרן ברדיו אומר שהמגדל קרס, אני זוכר את זה כאילו ראיתי את המגדל קורס באותו הרגע מול העיניים ליד הקאנטרי, אולי בגלל שראו את זה כל כך הרבה פעמים אחר-כך בטלוויזיה.

13-מהו האינטרנט בעיניך – יתרונות, חסרונות, סכנות, הפתעות.  טוב האינטרנט הוא הפרנסה שלי כך שאני לא יכול לחבוט בו יותר מדי. הוא בסך הכול מכשיר בעל עצמה רבה ולא לגמרי מאולף. כדאי להיזהר כי למרות שרוב בני האדם טובים יש גם רעים. יותר נכון לומר שבכל בנאדם יש גם וגם. כך או כך האינטרנט עשוי לחשוף צדדים פחות מחמיאים של האנושות, ועשוי להיות מנוצל בידי גורמים אינטרסנטים ופלילים. בעיקר אני מציע לשמור על הילדים ולהדריך אותם היטב..

14-אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה – האם יש ממש במשפט זה, ומה אתה יכול לומר על שלך? (חבריך שלך).

הייתי אומר מאכזבים, אבל אז אפשר לטעון שהם כלל לא חברים. אני משתדל להנמיך ציפיות מבני אדם ואז אני מתאכזב פחות, אבל עדיין פה ושם תמימותי פועלת כנגדי, כנראה שזה העונש של מי שגדל בקיבוץ ובחר לחיות בעיר.מלבד משפחתי אני לא בטוח שיש מי מחברי שאסמוך עליו בעת צרה ולפיכך הם יותר חברים בשביל הכיף, בשביל לדבר, להעביר קטעים ולהיפגש לסרט או כוס קפה או מפגש של ערב שבת. האם זה אומר עלי שגם אני שטחי? ייתכן.

15-אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני? ואם לא עכשיו אימתי? – מה אומר לך המשפט הזה על כל שלושת חלקיו.

מצד אחד מאד נכון, אכן האחראיות הראשונה היא לי לעצמי ולא כדאי לחכות כי מי יודע מה יהיה מחר. בעיקר כאשר מדובר באומנות או יצירה שלמנוע ממנה לצאת לאור זה חטא גם אם פסיבי, כמו לעמוד מנגד כאשר עזרתך נדרשת.מצד שני המשפט מקפל בתוכו גם סכנות אחרות.  זוהי גישה טבעית חייתית הישרדותית שמקורה בטבע, אבל האדם ברגע שניפרד, לפחות באופן חלקי מהטבע, חייב לקחת על עצמו את האחראיות וההבנה של מלוא המשמעות של מעשיו, אפילו כאשר הוא פועל אינסטינקטיבית לפי צווים של הטבע - צו מיני או אחר - ולוודא שאינו פוגע בזולתו או סביבתו.

16-האם יש שאלה שרצית להישאל ולא נשאלת?

מה הילדים שלך חושבים עליך? הם אומרים שאו שאני מספר בדיחות קרש או בדיחות נדושות, הם מדברים אתי באנגלית, ואני עונה בעברית, הבדיחות שלי מאוד מצחיקות כנראה שמשהו הולך לאיבוד בתרגום.

17-אם יש משהו שתרצה בכל זאת לספר על עצמך – זה המקום. - רציתי להודות לגלי על האתר ולכל החברים הנהדרים באתר, זה אתר שמביא המון טוב ואור לעולם בכלל ולחיי בפרט. אני משתדל להגיב כמיטב יכולתי במגבלות הזמן ומצב הרוח, ומנסה להוסיף לטוב הזה שגלי יצרה. גלי גלים של טוב גלים של יצירה.

18-בחר חמש מיצירותיך שאליהן אתה קשור במיוחד ונמק מדוע.  הצב, החייזר, זה שאין לנקוב בשמו, סושי, קפה.הייתי שמח להיות צב אבל אולי אני יותר חייזר, אני פוחד מזה שאין לנקוב בשמו אוהב לאכול סושי ולשתות קפה.

תגובות